בּוֹ מְבֹאֶרֶת הַשְּׁאֵלָה, מִפְּנֵי מַה צַּדִּיק וְרַע לוֹ וְרָשָׁע וְטוֹב לוֹ (רס"ג, רד"ק, אבן יחייא).
(א) מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף, אַ֤ךְ בלי ספק ֖טוֹב לְיִשְׂרָאֵ֥ל ֜אֱלֹהִ֗ים, לְבָרֵ֥י לֵבָֽב: (ב) וַֽאֲנִ֗י בטרם אשים זאת על ליבי ֖כִּמְעַט נָטָ֣יוּ נטוי רַגְלָ֑י מן האמונה, ֜כְּאַ֗יִן שֻׁפְּכ֥וּ שפכה אֲשֻׁרָֽי כמעט נשמטו פסעותי מעבודת ה': (ג) כִּֽי־֖קִנֵּאתִי בַּהֽוֹלְלִ֑ים בהצלחת החוטאים הכסילים , שְׁל֖וֹם רְשָׁעִ֣ים אֶרְאֶֽה: (ד) כִּ֤י אֵ֖ין חַרְצֻבּ֥וֹת לְמוֹתָ֗ם [הם מתים בשלוה ונחת], וּבָרִ֥יא אוּלָם כוחם יציב: (ה) בַּֽעֲמַ֣ל אֱנ֣וֹשׁ אֵינֵ֑מוֹ אינם נכללים בעמל המָצוי לְכֹל אדם , וְעִם־ חולאֵי ונגעֵי ֜אָדָ֗ם לֹ֣א יְנֻגָּעוּ: (ו) ֖לָכֵן עֲנָקַ֣תְמוֹ מקיפה אותם גַֽאֲוָ֑ה, יַֽעֲטָף־֜שִׁ֗ית יְכַסֶה מלבוש חָמָ֥ס לָֽמוֹ: (ז) ֖יָצָא מֵחֵ֣לֶב עֵינֵ֑מוֹ יִבְלְטוּ עינהם מרוב שומן , ֜עָֽבְר֗וּ מַשְׂכִּיּ֥וֹת לֵבָֽב [הִשיגו יותר מִתאות ליבם]: (ח) יָמִ֤יקוּ | ימיסו וישדדו רכוש בנ"א וִֽידַבְּר֣וּ בְרָ֣ע בשביל עֹ֑שֶׁק, ואף על הבורא מִמָּר֥וֹם יְדַבֵּֽרוּ: (ט) שַׁתּ֣וּ בַשָּׁמַ֣יִם פִּיהֶ֑ם, ֜וּלְשׁוֹנָ֗ם תִּֽהֲלַ֥ךְ בָּאָֽרֶץ על צדיקים: (י) לָכֵ֤ן | יָשׁ֣וּב ישיב עַמּ֣וֹ הֲלֹ֑ם בעבור שלוַת הרשעים ימשכו העַם אל דעותיהם וכפירתם , וּמֵ֥י ֜מָלֵ֗א יִמָּ֥צוּ לָֽמוֹ ישתו כוס מלא תַרְעלות [דעותיהם הכוזבות] : (יא) וְֽאָמְר֗וּ אֵיכָ֥ה יָדַֽע־אֵ֑ל כיצד נוכל להאמין כי יודע האל מעשי בנ"א, וְיֵ֖שׁ דֵּעָ֣ה בְעֶלְיֽוֹן לדעת הנעשה בארץ : (יב) הִנֵּה־אֵ֥לֶּה רְשָׁעִ֑ים, וְשַׁלְוֵ֥י ֜עוֹלָ֗ם אשר הם בשלוָה תמידית, הִשְׂגּוּ־חָֽיִל: (יג) אַךְ־֖רִיק זִכִּ֣יתִי לְבָבִ֑י ואני לכאורה לחינם שמרתי המצווֹת , וָֽאֶרְחַ֖ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּֽי מגזל ומשאר עבירות : (יד) וָֽאֱהִ֣י ֖נָגוּעַ כָּל־הַיּ֑וֹם מוכה בנגעים תמיד , ֜וְתֽוֹכַחְתִּ֗י לַבְּקָרִֽים יסורי בכל בּקר ובקר: (טו) אִם־֖אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָ֥ה כְמ֑וֹ אספר ענין זה כמו שהוא , הִנֵּ֤ה ד֖וֹר בָּנֶ֣יךָ בָגָדְתִּי [אגרום שיְצאו ח"ו לכפירה] : טז ֖וַֽאֲחַשְּׁבָה לָדַ֣עַת זֹ֑את, עָמָ֖ל ה֣וּא היא בְעֵינָֽי כי הנהגה זו היא בעיני לא צודקת: (יז) עַד־֖אָבוֹא עד שהגעתי [בעִיוּנִי ובשִׂכלי] אֶל־מִקְדְּשֵׁי־אֵ֑ל [עולם השָׂכָר והעונש] , ואז ֜אָבִ֗ינָה לְאַֽחֲרִיתָם: (יח) אַ֣ךְ ֖בַּֽחֲלָקוֹת תָּשִׁ֣ית לָ֑מוֹ אכן תשימם בדרך חלקה וקלה , ֜הִפַּלְתָּ֗ם לְמַשּׁוּאֽוֹת לשממה וחושך : (יט) ואז יִתמהו רואיהם ויאמרו: אֵ֤יךְ הָי֣וּ לְשַׁמָּ֣ה כְרָ֑גַע לחורבן ברֶגַע קט, סָ֥פוּ ֜תַ֗מּוּ מִן־בַּלָּהֽוֹת נִשמדו מִתוך הבהלה והפחד: (כ) כַּֽחֲל֥וֹם מֵֽהָקִ֑יץ כך תחלוף טובת הרשעים, ֜אֲדֹנָ֗י בָּעִ֤יר | בִמְקום מגורם צַלְמָ֬ם תִּבְזֶֽה: (כא) ֖כִּי יִתְחַמֵּ֣ץ לְבָבִ֑י קודם שהבנתי זאת, ֜וְכִלְיוֹתַ֗י אֶשְׁתּוֹנָן הייתי מחדד ומייגע להבין: (כב) וַֽאֲנִי־֖בַעַר הייתי ככסיל וְלֹ֣א אֵדָ֑ע מדוע דֶרֶך רשעים צלחה, ֜בְּהֵמ֗וֹת כבהמה שאינה מכירה אדונה הָיִ֥יתִי עִמָּֽךְ: (כג) וַֽאֲנִ֣י למרות זאת אני הייתי תָּמִ֣יד עִמָּ֑ךְ, ואתה ֜אָחַ֗זְתָּ בְּיַד־יְמִינִֽי להחזיקני ביראתך: (כד) בַּעֲצָֽתְךָ֥ תַנְחֵ֑נִי, ֜וְאַחַ֗ר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי אח"כ תאספני אליך בכבוד : (כה) מִי־לִ֥י בַשָּׁמָ֑יִם מלבדך, ֜וְעִמְּךָ֗ שותף עִמך לֹֽא־חָפַ֥צְתִּי בָאָֽרֶץ: (כו) כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י מתאוֶה גופי ולִבִי אֶל ה' , צוּר־לְבָבִ֥י וְחֶלְקִ֗י אֱלֹהִ֥ים לְעוֹלָֽם: (כז) כִּֽי־הִנֵּ֣ה רְחֵקֶ֣יךָ הרחוקים ממך יֹאבֵ֑דוּ, ֜הִצְמַ֗תָּה כָּל־זוֹנֶ֥ה מִמֶּֽךָּ תכרית כל נִפרד ממך: (כח) [הם מתרחקים מִמך] וַֽאֲנִ֤י | קִ֥רְבַ֥ת אֱלֹהִ֗ים לִ֫י ט֥וֹב, שַׁתִּ֤י | אשים בַּֽאדֹנָ֣י יֱהֹוִ֣ה קרי: אֱלֹהִ֣ים מַחְסִ֑י, ותזכני ֜לְסַפֵּ֗ר כָּל־ מַלְאֲכוֹתֶיךָ שְלֵמוּת מעשיך ופעולותיך:
