מִזְמוֹר זֶה נֶאֱמַר עַל צַעַר הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה הַדּוֹמָה לְּלַיְלָה (יעב"ץ החסיד).
(א) שִׁ֥יר מִזְמ֗וֹר לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח, לַֽמְנַצֵּ֣חַ עַל־מָֽחֲלַ֣ת לְעַנּ֑וֹת להרים קול, ֜מַשְׂכִּ֗יל לְהֵימָ֥ן הָֽאֶזְרָחִי: (ב) ֖יְהֹוָה אֱלֹהֵ֣י יְשֽׁוּעָתִ֑י, יֽוֹם־צָעַ֖קְתִּי וגם בַלַּ֣יְלָה נֶגְדֶּךָ בִתפילתי: (ג) תָּב֣וֹא ֖לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִ֑י, הַטֵּ֥ה ֜אָזְנְךָ֗ לְרִנָּתִֽי: (ד) כִּֽי־ שָֽׂבְעָ֣ה בְרָע֣וֹת נַפְשִׁ֑י, ֜וְחַיַּ֗י לִשְׁא֥וֹל הִגִּֽיעוּ: (ה) ֖נֶחְשַׁבְתִּי עִם־י֣וֹרְדֵי ב֑וֹר הקבר, ֜הָיִ֗יתִי כְּגֶ֣בֶר אֵֽין־אֱיָל שאין בו כח: (ו) בַּמֵּתִ֗ים חָ֫פְשִׁ֥י הנני כמתים שהם חופשים מן העולם, כְּמ֤וֹ חֲלָלִ֨ים | שֹׁ֥כְבֵי קֶ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר לֹ֣א זְכַרְתָּ֣ם ע֑וֹד עדיין לא פקדתם לתחיית המתים , ֜וְהֵ֗מָּה מִיָּֽדְךָ֥ נִגְזָֽרוּ נִכרתו למיתה: (ז) ֖שַׁתַּנִי בְּב֣וֹר תַּחְתִּיּ֑וֹת [בגלות], ֜בְּמַֽחֲשַׁכִּ֗ים בִּמְצֹלֽוֹת: (ח) ֖עָלַי סָֽמְכָ֣ה לחצה חֲמָתֶ֑ךָ, וְכָל־֜מִשְׁבָּרֶ֗יךָ עִנִּ֥יתָ עִיניתני ע"י גלֶיך [צרות קשות] סֶּלָה: (ט) הִרְחַ֥קְתָּ מְיֻדָּעַ֗י רֵעַי מִ֫מֶּ֥נִּי, שַׁתַּ֣נִי תֽוֹעֵב֣וֹת לָ֑מוֹ שמתָ אותי כתועבה בעֵיניהם, ֜כָּלֻ֗א [בגלות] וְלֹ֣א אֵצֵֽא: (י) עֵינִ֥י דָֽאֲבָ֗ה מִנִּ֫י עֹ֥נִי עצבה וכואבת מרוב העוני , קְרָאתִ֣יךָ יְהֹוָ֣ה בְּכָל־י֑וֹם, שִׁטַּ֖חְתִּי אֵלֶ֣יךָ כַפָּֽי: (יא) עזרני בעודני חי, כי הֲלַמֵּתִ֥ים תַּֽעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא כאשר כבר אינם זקוקים לו , אִם־֜רְפָאִ֗ים רוחות המתים יָק֤וּמוּ | יוֹד֬וּךָ סֶּלָה: (יב) הַיְסֻפַּ֣ר בַּקֶּ֣בֶר חַסְדֶּ֑ךָ, ֜אֱמ֥וּנָֽתְךָ֗ בָּֽאֲבַדּוֹן נאמנוּתך – האם תְסֻפַּר בּקבר : (יג) הֲיִוָּדַ֣ע בַּחֹ֣שֶׁךְ פִּלְאֶ֑ךָ, ֜וְצִדְקָֽתְךָ֗ בְּאֶ֣רֶץ נְשִׁיָּֽה שוממה ונשכחת [בקבר]: (יד) וַֽאֲנִ֤י | אֵלֶ֣יךָ יְהֹוָ֣ה שִׁוַּ֑עְתִּי, ֜וּבַבֹּ֗קֶר תְּֽפִלָּתִ֥י תְקַדְּמֶֽךָּ לבוא לפניך: (טו) לָמָ֣ה ֖יְהֹוָה תִּזְנַ֣ח נַפְשִׁ֑י תעזוב נפשי ביד האויב , תַּסְתִּ֖יר פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי: (טז) עָ֘נִ֤י אֲנִ֣י וְגֹוֵ֣עַ מִנֹּ֑עַר מעת קטנותי, נָשָׂ֖אתִי אֵמֶ֣יךָ אָפֽוּנָה בכל מקום שאפנה : (יז) ֖עָלַי עָֽבְר֣וּ חֲרוֹנֶ֑יךָ, ֜בִּֽעוּתֶ֗יךָ צִמְּתוּתֻֽנִי דברים מפחידים הכריתוני : (יח) סַבּ֣וּנִי צרותַי ֖כַמַּיִם כָּל־הַיּ֑וֹם, הִקִּ֖יפוּ עָלַ֣י כולם יָֽחַד: (יט) הִרְחַ֣קְתָּ ֖מִמֶּנִּי אֹהֵ֣ב וָרֵ֑עַ, מְֽיֻדָּעַ֥י מַחְשָֽׁךְ אוהבי כאילו בחושך עד שלא אראם כלל :
