מְדַבֵּר בּוֹ עַל חֻלְשַׁת הָאָדָם וְקֹצֶר יָמָיו, אֲשֶׁר כָּלִים בְּהֶבֶל, מִבְּלִי יוּכַל לְהַשִּׂיג בָּהֶם אֶת הַתַּכְלִית אֲשֶׁר עֲבוּרוֹ נִבְרָא. וּמִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יַעֲנִישֵׁהוּ הַבּוֹרֵא כְּפִי מַעֲשָׂיו (רד"ק, מלבי"ם). וְיִתְפַּלֵּל בְּמַחְשַׁבְתּוֹ תְּפִלָה עֲצוּמָה לַה' שֶׁיַּאֲרִיךְ שְׁנוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן מַה שֶׁעִוֵּת (יסוה"ע).
(א) תְּפִלָּה֘ לְמֹשֶׁ֪ה אִֽישׁ־הָֽאֱלֹ֫הִ֥ים הנביא, אֲֽדֹנָ֗י – מָע֣וֹן מְקוֹם מחסה ֖אַתָּה הָיִ֥יתָ לָּ֗נוּ בְּדֹ֣ר וָדֹֽר: (ב) בְּטֶ֤רֶם | הָ֘רִ֤ים יֻלָּ֗דוּ, וַתְּח֣וֹלֵֽל ובטרם יסדתָּ אֶ֣רֶץ וְתֵבֵ֑ל, וּמֵֽעוֹלָ֥ם עַד־֜עוֹלָ֗ם אַתָּ֥ה אֵֽל: (ג) תָּשֵׁ֣ב ֖אֱנוֹשׁ עַד־דַּכָּ֑א תחזיר האדם מגבורתו עד הֱיוֹתו ללא כוחות , ֜וַתֹּ֗אמֶר שׁ֣וּבוּ בִתְשׁוּבָה בְנֵֽי־אָדָם: (ד) ועוד תאמר לו כִּ֤י אֶ֪לֶף שָׁנִ֡ים גם אם תִחיֶה אלף שנה, עדיין יהיה בְּֽעֵינֶ֗יךָ כְּי֣וֹם ֖אֶתְמוֹל כִּ֣י יַֽעֲבֹ֑ר שכבר עבר, וְאַשְׁמוּרָ֥ה בַלָּֽיְלָה: (ה) ֖זְרַמְתָּם שֵׁנָ֣ה יִֽהְי֑וּ מרוצת החיים חולפת כחלום, אֲשֶר ֜בַּבֹּ֗קֶר כֶּֽחָצִ֥יר יַֽחֲלֹף יחלוף במהרה כעשב השדה : (ו) אֲשֶר ֖בַּבֹּקֶר יָצִ֣יץ וְחָלָ֑ף יפרח ויחליף כח, ֜לָעֶ֗רֶב יְמוֹלֵ֥ל וְיָבֵֽשׁ: (ז) כִּֽי־כָלִ֥ינוּ בְאַפֶּ֑ךָ, וּֽבַחֲמָתְךָ֥ נִבְהָֽלְנוּ מיהרנו לִגְוֹעַ: (ח) שַׁתָּ֣ה שת עֲוֹֽנֹתֵ֣ינוּ לְנֶגְדֶּ֑ךָ, ֜עֲלֻמֵ֗נוּ לִמְא֥וֹר פָּנֶיךָ העמדת חטאות יְמֵי נעורנו מול פניך : (ט) כִּ֣י הן כָל־֖יָמֵינוּ פָּנ֣וּ בְעֶבְרָתֶ֑ךָ, כִּלִּ֖ינוּ שָׁנֵ֣ינוּ כְמוֹ־הֶֽגֶה עברו חיינו בעֲוֹנוֹתֵינוּ במהירות כמו דיבור קל: (י) יְמֵֽי־שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה, וְאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת | ואם גָבְרוּ – יגיעו לִ שְׁמ֘וֹנִ֤ים שָׁנָ֗ה, ֖וְרָהְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶן יְמֵי החוזק והשררה שלו הם הבל וריק , כִּי־גָ֥ז ֜חִ֗ישׁ וַנָּעֻֽפָה גם הם יעברו מהעולם מהר [כצל עוף פורח] : (יא) מִֽי־֖יוֹדֵעַ עֹ֣ז אַפֶּ֑ךָ מי יודע להשמר מכעסך, ֜וּכְיִרְאָֽתְךָ֗ עֶבְרָתֶךָ כמו שֶיִרְאָתְךָ נעלמת מהשגה כך נעלמת עברתך: (יב) לִמְנ֣וֹת ֖יָמֵינוּ כֵּ֣ן הוֹדַ֑ע השכילנו [שנבין שהם מעטים] , ֜וְנָבִ֗א לְבַ֣ב חָכְמָֽה לירא ממך: (יג) שׁוּבָ֣ה [מלרע] ֖יְהֹוָה מחרון אפך עַד־מָתָ֑י, ֜וְהִנָּחֵ֗ם עַל־עֲבָדֶיךָ חשוב מחשבה טובה על עֲבָדֶיךָ: (יד) שַׂבְּעֵ֣נוּ בַבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ בכל יום ויום מֵחסדך, וּֽנְרַנְּנָ֥ה לך ֜וְנִשְׂמְחָ֗ה בְּכָל־יָמֵֽינוּ: (טו) ֖שַׂמְּחֵנוּ כִּימ֣וֹת עִנִּיתָ֑נוּ כפי הימים אֲשֶר סבלנו בגלות , ֜שְׁנ֗וֹת רָאִ֥ינוּ רָעָֽה וכפי השנים אֲשֶר ראינו צרות : (טז) יֵֽרָאֶ֣ה אֶל־עֲבָדֶ֣יךָ פָֽעֳלֶ֑ךָ ישועותיך, ֜וַהֲדָֽרְךָ֗ עַל־ בְּנֵיהֶֽם: (יז) וִיהִ֤י | נֹ֤עַם יה"ר שיהא יופי ונעימות אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ, וּמַֽעֲשֵׂ֣ה ֖יָדֵינוּ במלאכת המשכן והקרבנות כּֽוֹנְנָ֣ה עָלֵ֑ינוּ תכונן ותבסס עלינו שיהיו רצויים לפניך , וּמַֽעֲשֵׂ֥ה ֜יָדֵ֗ינוּ כּֽוֹנְנֵהוּ:
