מְדַבֵּר בְּעִנְיַן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה, שֶׁבּוֹ תִמְצָא הַשַׁבָּת אֶת תַּכְלִיתָהּ בְּאָבְדָּן כָּל הָרַע וּפְרִיחָתוֹ שֶׁל הַטּוֹב (עוֹלַם התפלה).
(א) מִזְמ֥וֹר שִׁ֗יר לְי֣וֹם הַשַּׁבָּֽת שיזמרוהו הלויים בשבת: (ב) ט֗וֹב לְהֹד֥וֹת לַֽיהֹוָ֑ה, וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן: (ג) לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ, ֜וֶאֱמ֥וּנָתְךָ֗ קיום הבטחתך בַּלֵּילֽוֹת: (ד) עֲֽלֵי־ ֖עָשׂוֹר ע"י כינור שֶׁל עשרה נימין וַֽעֲלֵי־נָ֑בֶל, עֲלֵ֖י הִגָּי֣וֹן בְּכִנּֽוֹר ע"י נועם השיר בַּפֶּה – המלוּוֶה בכינור: (ה) כִּ֤י שִׂמַּחְתַּ֣נִי יְהֹוָ֣ה בְּפָֽעֳלֶ֑ךָ במַעֲשֵׂי הבְּרִיאָה, בְּֽמַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן: (ו) מַה־גָּֽדְל֣וּ מַֽעֲשֶׂ֣יךָ יְהֹוָ֑ה מעשיך בבריאה גבוהים מהשגה , ֜מְאֹ֗ד עָֽמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ מלהבין תכליתם: (ז) אִֽישׁ־ ֖בַּעַר לֹ֣א יֵדָ֑ע, ֜וּכְסִ֗יל לֹֽא־יָבִ֥ין אֶת־ זֹֽאת: (ח) כי בִּפְרֹ֤חַ רְשָׁעִ֨ים | כְּמ֥וֹ עֵ֗שֶׂב [שיצליחו במהירות ובקלות], ֖וַיָּצִיצוּ כָּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן יפרחו כציץ כל עושי עַוְלָה , אֵין זֶה אֶלַּא כְּדֵי לְהִשָּֽׁמְדָ֥ם עֲדֵי־ עַֽד בעוֹלָם הבא: (ט) וְאַתָּ֥ה מָר֗וֹם לְעֹלָ֥ם יְהֹוָֽה אֲבָל האמת שאַתָה תמיד צופה ומשגיח: (י) כִּ֤י הִנֵּ֪ה אֹֽיְבֶ֡יךָ, יְֽהֹוָ֗ה, כִּֽי־הִנֵּ֣ה אֹֽיְבֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ, ֜יִתְפָּֽרְד֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָוֶן יפרדו מאגודתם ומאיחודם כל עושי עַוְלָה: וַתָּ֣רֶם כִּרְאֵ֣ים קַרְנִ֑י, ֜בַּלֹּתִ֗י בְּשֶׁ֣מֶן רַֽעֲנָן ראשי יִבָּלֵל בשמן לח ודָשֵן: (יב) וַתַּבֵּ֥ט עֵינִ֗י בְּשׁ֫וּרָ֥י באויבַי, בַּקָּמִ֖ים עָלַ֥י ֜מְרֵעִ֗ים תִּשְׁמַ֥עְנָה אָזְנָֽי ברעתם וּבְאובדנם: (יג) הרשעים כעשב, אך לעומת זאת ֖צַדִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח, כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה יגדל: (יד) ֖שְׁתוּלִים בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה נטועים וקבועים בביהמ"ק , בְּחַצְר֖וֹת אֱלֹהֵ֣ינוּ יַפְרִֽיחוּ יצליחו וירבו חָכְמָה: (טו) ֖עוֹד יְנוּב֣וּן בְּשֵׂיבָ֑ה גַּם יַרבו תנובה בזקנתם, דְּשֵׁנִ֖ים וְֽרַעֲנַנִּ֣ים יִֽהְיוּ לעסוק בַּתּוֹרָה: (טז) ֖לְהַגִּיד כִּֽי־יָשָׁ֣ר יְהֹוָ֑ה, ֜צוּרִ֗י וְֽלֹא־עַוְלָ֥תָה עלתה בּֽוֹ:
