בְּזֶה הַמִּזְמוֹר הוֹדִיעַ דָּוִד הַמֶּלֶךְ טוּב דְּרָכָיו בְּהַנְהָגַת עַצְמוֹ, בְּהַנְהָגַת בֵּיתוֹ וּבְהַנְהָגַת מְדִינָתוֹ (אבן יחייא).
(א) לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר, על חֶֽסֶד־וּמִשְׁפָּ֥ט שאני עושה לישראל אָשִׁ֑ירָה, לְךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֲזַמֵּֽרָה: (ב) אַשְׂכִּ֤ילָה | אתבונן בְּדֶ֬רֶךְ תָּמִ֗ים ואצפֶּה ֖מָתַי תָּב֣וֹא אֵלָ֑י ואזכה בה, ואז אֶתְהַלֵּ֥ךְ בְּתָם־ ֜לְבָבִ֗י בְּקֶ֣רֶב בֵּיתִֽי: (ג) לֹֽא־אָשִׁ֨ית | לְנֶ֥גֶד עֵינַ֗י דְּֽבַר־בְּלִ֫יָּ֥עַל מַעֲשֶה איש רע, עֲשֹֽׂה־סֵטִ֥ים מַעֲשֶה הנוטים מדרך הישר שָׂנֵ֑אתִי, לֹ֖א יִדְבַּ֣ק בִּֽי: (ד) לֵבָ֣ב ֖עִקֵּשׁ יָס֣וּר מִמֶּ֑נִּי לא אתחבר עם בעל לב עקום ורע, ֜רָ֗ע לֹ֣א אֵדָֽע לא אוהב איש רע : (ה) מלושני מְלָשְׁנִ֬י מי שמלשין בַסֵּ֨תֶר | רֵעֵהוּ֘ – אוֹת֪וֹ אַ֫צְמִ֥ית, גְּֽבַהּ־֖עֵינַיִם גאותן וּרְחַ֣ב לֵבָ֑ב חמדן – ֜אֹת֗וֹ לֹ֣א אוּכָל לסבול: (ו) אֶלָּא אֶתֵּן עֵינַ֤י | בְּנֶֽאֶמְנֵי־אֶרֶץ֘ לָשֶׁ֪בֶת עִמָּ֫דִ֥י, רק ֖הֹלֵךְ בְּדֶ֣רֶךְ תָּמִ֑ים ֜ה֗וּא יְשָֽׁרְתֵנִי: (ז) לֹֽא־יֵשֵׁ֨ב | בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘ עֹשֵׂ֪ה רְמִ֫יָּ֥ה, דֹּבֵ֥ר שְׁקָרִ֑ים לֹֽא־֜יִכּ֗וֹן לא יעמוד לְנֶ֣גֶד עֵינָֽי: (ח) לַבְּקָרִ֗ים בכל יום אַצְמִ֥ית אכרית כָּל־ רִשְׁעֵי־אָ֑רֶץ, לְהַכְרִ֥ית מֵֽעִיר־֜יְהֹוָ֗ה כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָוֶן:
