שיעור 113, ספר דניאל, פרק יב, ה-ז

ה וְרָאִ֨יתִי֙ אֲנִ֣י דָֽנִיֵּ֔אל וְהִנֵּ֛ה שְׁנַ֥יִם אֲחֵרִ֖ים עֹֽמְדִ֑ים אֶחָ֥ד הֵ֨נָּה֙ לִשְׂפַ֣ת הַיְאֹ֔ר וְאֶחָ֥ד הֵ֖נָּה לִשְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ ו וַיֹּ֗אמֶר לָאִישׁ֙ לְב֣וּשׁ הַבַּדִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר מִמַּ֖עַל לְמֵימֵ֣י הַיְאֹ֑ר עַד־מָתַ֖י קֵ֥ץ הַפְּלָאֽוֹת׃ ז וָֽאֶשְׁמַ֞ע אֶת־הָאִ֣ישׁ ׀ לְב֣וּשׁ הַבַּדִּ֗ים אֲשֶׁ֣ר מִמַּעַל֮ לְמֵימֵ֣י הַיְאֹר֒ וַיָּ֨רֶם יְמִינ֤וֹ וּשְׂמֹאלוֹ֙ אֶל־הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּשָּׁבַ֖ע בְּחֵ֣י הָֽעוֹלָ֑ם כִּי֩ לְמוֹעֵ֨ד מֽוֹעֲדִ֜ים וָחֵ֗צִי וּכְכַלּ֛וֹת נַפֵּ֥ץ יַד־עַם־קֹ֖דֶשׁ תִּכְלֶ֥ינָה כָל־אֵֽלֶּה׃

֍           ֍            ֍

(ד) וְאַתָּה דָנִיֵּאל, כיון שזמן הקץ רחוק ביותר, ויש חשש שיתייאשו העם מהגאולה כשישמעו זאת, סְתֹם הַדְּבָרִים – כתוב אותם בדרך סתומה, וַחֲתֹם הַסֵּפֶר – כתוב אותם בספר בדרך חתומה [כפל את הדבר כדי לזרזו לכך (מצודת דוד)], וישארו הדברים מכוסים עַד עֵת קֵץ, שאז יבינו הכל למפרע את הרמזים הכתובים בספר, יְשֹׁטְטוּ רַבִּים להבין את הדבר, וכל אחד יחשב את הקץ באופן שיחשוב שתבוא הגאולה בימיו, וְתִרְבֶּה הַדָּעַת – וככל שיעבור הזמן תתרבה יותר הדעת, כיון שיתמעט הזמן שבו יכולה להיות הגאולה [כיון שבודאי תבוא הגאולה לפני סוף האלף השישי, ובתחילה היו יכולים לפרש את הנבואות על שנים רבות, ובכל דור שעובר ומתברר שלא היתה בו הגאולה, מתמעטות האפשרויות של פירוש זמן הקץ, ומתרבה האפשרות לדעת את הזמן האמיתי, כיון שכבר לא נותרו שנים רבות לכך].

(ה) וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל, וְהִנֵּה שְׁנַיִם אֲחֵרִים – שני מלאכים מלבד המלאך שדיבר עם דניאל, והם המלאכים הממונים על אומות העולם, ומושלים באותם שנים של גלות והסתר פנים, עֹמְדִים אֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר, וְאֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר.

(ו) וַיֹּאמֶר אחד מאותם מלאכים לָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר, המדבר עם דניאל, עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת, כלומר, ידעו אותם מלאכים שממשלתם מוגבלת עד זמן הקץ, אך לא ידעו מתי יגיע אותו הזמן.