שיעור 24, ספר עזרא, פרק ו, יג-טז

יג אֱ֠דַיִן תַּתְּנַ֞י פַּחַ֧ת עֲבַֽר־נַהֲרָ֛ה שְׁתַ֥ר בּֽוֹזְנַ֖י וּכְנָוָֽתְה֑וֹן לָֽקֳבֵ֗ל דִּֽי־שְׁלַ֞ח דָּֽרְיָ֧וֶשׁ מַלְכָּ֛א כְּנֵ֖מָא אָסְפַּ֥רְנָא עֲבַֽדוּ׃ יד וְשָׂבֵ֤י יְהֽוּדָיֵא֙ בָּנַ֣יִן וּמַצְלְחִ֔ין בִּנְבוּאַת֙ חַגַּ֣י נְבִיָּ֔אה וּזְכַרְיָ֖ה בַּר־עִדּ֑וֹא וּבְנ֣וֹ וְשַׁכְלִ֗לוּ מִן־טַ֨עַם֙ אֱלָ֣הּ יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִטְּעֵם֙ כּ֣וֹרֶשׁ וְדָֽרְיָ֔וֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מֶ֥לֶךְ פָּרָֽס׃ טו וְשֵׁיצִיא֙ בַּיְתָ֣ה דְנָ֔ה עַ֛ד י֥וֹם תְּלָתָ֖ה לִירַ֣ח אֲדָ֑ר דִּי־הִ֣יא שְׁנַת־שֵׁ֔ת לְמַלְכ֖וּת דָּֽרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּֽא׃ טז וַֽעֲבַ֣דוּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל כָּֽהֲנַיָּ֨א וְלֵֽוָיֵ֜א וּשְׁאָ֣ר בְּנֵֽי־גָלוּתָ֗א חֲנֻכַּ֛ת בֵּית־אֱלָהָ֥א דְנָ֖ה בְּחֶדְוָֽה׃

֍           ֍            ֍

(יג) אֱדַיִן – אז, תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר נַהֲרָה – המושל בעבר הנהר, שְׁתַר בּוֹזְנַי וּכְנָוָתְהוֹן – וחבריהם, לָקֳבֵל דִּי שְׁלַח דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא – כנגד זה ששלח אליהם דריוש את הדברים הללו במכתבו, כְּנֵמָא אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ – עשו את הדברים במהרה.

(יד) וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא – וזקני היהודים, בָּנַיִן וּמַצְלְחִין – בונים ומצליחים בִּנְבוּאַת חַגַּי נְבִיָּאה, וּזְכַרְיָה בַּר עִדּוֹא, וּבְנוֹ וְשַׁכְלִלוּ מִן טַעַם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל – ובנו ויסדו את הבית כציווי אלהי ישראל, אך לא היה זה בניסים גלויים כפי שהיה בזמן יהושע בן נון, אלא בדרך שנראית כטבעית, וּמִטְּעֵם – כי היה הדבר בציווי כּוֹרֶשׁ, שהוא היה המתחיל בדבר, וְדָרְיָוֶשׁ, שבזמנו הושלם בנין בית המקדש, וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרָס, שבזמנו הושלמה בניית חומות ירושלים.

(טו) וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְנָה – והסתיימה בניית הבית הזה עַד יוֹם תְּלָתָה לִירַח אֲדָר – עד ג' לחודש אדר, דִּי הִיא שְׁנַת שֵׁת לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא – בשנה השישית למלכות המלך דריוש.

 (טז) וַעֲבַדוּ – ועשו בְנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּהֲנַיָּא – הכהנים, וְלֵוָיֵא – והלויים, וּשְׁאָר בְּנֵי גָלוּתָא – ושאר בני הגלות, חֲנֻכַּת בֵּית אֱלָהָא דְנָה את חנוכת 'בית האלהים' הזה בְּחֶדְוָה – בשמחה, ונמשכה חנוכת הבית עד כ"ג באדר [ואף שבתוך ימים אלו היו ימי הפורים, שהם ימי משתה ושמחה, היתה שמחת חנוכת בית המקדש גדולה יותר].