שיעור 361, ספר ישעיהו, פרק ס, יג-טו

יג כְּב֤וֹד הַלְּבָנוֹן֙ אֵלַ֣יִךְ יָב֔וֹא בְּר֛וֹשׁ תִּדְהָ֥ר וּתְאַשּׁ֖וּר יַחְדָּ֑ו לְפָאֵר֙ מְק֣וֹם מִקְדָּשִׁ֔י וּמְק֥וֹם רַגְלַ֖י אֲכַבֵּֽד׃ יד וְהָֽלְכ֨וּ אֵלַ֤יִךְ שְׁח֨וֹחַ֙ בְּנֵ֣י מְעַנַּ֔יִךְ וְהִֽשְׁתַּחֲו֛וּ עַל־כַּפּ֥וֹת רַגְלַ֖יִךְ כָּל־מְנַֽאֲצָ֑יִךְ וְקָ֤רְאוּ לָךְ֙ עִ֣יר ה֔' צִיּ֖וֹן קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ טו תַּ֧חַת הֱיוֹתֵ֛ךְ עֲזוּבָ֥ה וּשְׂנוּאָ֖ה וְאֵ֣ין עוֹבֵ֑ר וְשַׂמְתִּיךְ֙ לִגְא֣וֹן עוֹלָ֔ם מְשׂ֖וֹשׂ דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃

֍           ֍            ֍

(יג) אחר שתיאר את בנין חומת ירושלים, מתאר את בניית בית המקדש, כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא – את עצי הארז הגבוהים ביותר, שיער הלבנון מתכבד בהם, יביאו אלייך לצורך בניית המקדש, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר, שהם מיני עצים יקרים, יַחְדָּו יבואו, כאילו מעצמם, לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי, שזהו בית המקדש, שיבנה ויתכבד על ידי בני האדם, וּמְקוֹם רַגְלַי, שזהו קדש הקדשים, אֲכַבֵּד בעצמי, ולא על ידי אנשים.

(יד) וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ – הגויים שעינו אותך בזמן הגלות יבואו אלייך כפופים כדי לפייסך, וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ – והגויים שלא עינו אותך, אלא רק גידפו וניאצו אותך באותם זמנים, ישתחוו עתה אל כפות רגלייך, לרוב חשיבותך, וְקָרְאוּ לָךְ, לירושלים, עִיר ה', וצִיּוֹן, שהיא מקום קרית המלוכה ומושב הכהנים והסנהדרין, תִּקָּרֵא קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, כי שם יהיה ניכר יותר גילוי כבוד ה', בנתינת רוח קודשו על ישראל, לפי קדושתם ומדרגתם.

(טו) תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עד עתה עֲזוּבָה מבנייך, וּשְׂנוּאָה מאומות העולם, וְאֵין עוֹבֵר במקומך, מחמת השממה. הרי שעתה יהיו שלשה עניינים אלו בהיפך, כנגד מה שהיית עזובה מבנייך, וְשַׂמְתִּיךְ כעת ממלכה גדולה לִגְאוֹן עוֹלָם, ונגד מה שהיית שנואה מהאומות, תהיי עתה מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר, כי כולם יאהבו אותך וישמחו על הצלחתך.