שיעור 28, ספר נחמיה, פרק ח, א-ה

א וַיֵּאָֽסְפ֤וּ כָל־הָעָם֙ כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֔ד אֶל־הָ֣רְח֔וֹב אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמָּ֑יִם וַיֹּֽאמְרוּ֙ לְעֶזְרָ֣א הַסֹּפֵ֔ר לְהָבִ֗יא אֶת־סֵ֨פֶר֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ ב וַיָּבִ֣יא עֶזְרָ֣א הַ֠כֹּהֵן אֶֽת־הַתּוֹרָ֞ה לִפְנֵ֤י הַקָּהָל֙ מֵאִ֣ישׁ וְעַד־אִשָּׁ֔ה וְכֹ֖ל מֵבִ֣ין לִשְׁמֹ֑עַ בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי׃ ג וַיִּקְרָא־בוֹ֩ לִפְנֵ֨י הָֽרְח֜וֹב אֲשֶׁ֣ר ׀ לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמַּ֗יִם מִן־הָאוֹר֙ עַד־מַֽחֲצִ֣ית הַיּ֔וֹם נֶ֛גֶד הָֽאֲנָשִׁ֥ים וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַמְּבִינִ֑ים וְאָזְנֵ֥י כָל־הָעָ֖ם אֶל־סֵ֥פֶר הַתּוֹרָֽה׃ ד וַֽיַּעֲמֹ֞ד עֶזְרָ֣א הַסֹּפֵ֗ר עַֽל־מִגְדַּל־עֵץ֮ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ לַדָּבָר֒ וַיַּֽעֲמֹ֣ד אֶצְל֡וֹ מַתִּתְיָ֡ה וְשֶׁ֡מַע וַֽ֠עֲנָיָה וְאֽוּרִיָּ֧ה וְחִלְקִיָּ֛ה וּמַֽעֲשֵׂיָ֖ה עַל־יְמִינ֑וֹ וּמִשְּׂמֹאל֗וֹ פְּ֠דָיָה וּמִֽישָׁאֵ֧ל וּמַלְכִּיָּ֛ה וְחָשֻׁ֥ם וְחַשְׁבַּדָּ֖נָה זְכַרְיָ֥ה מְשֻׁלָּֽם׃ ה וַיִּפְתַּ֨ח עֶזְרָ֤א הַסֵּ֨פֶר֙ לְעֵינֵ֣י כָל־הָעָ֔ם כִּֽי־מֵעַ֥ל כָּל־הָעָ֖ם הָיָ֑ה וּכְפִתְח֖וֹ עָֽמְד֥וּ כָל־הָעָֽם׃

֍           ֍            ֍

פרק ח (א) וַיֵּאָסְפוּ כָל הָעָם, כְּאִישׁ אֶחָד, אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם, וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר [-החכם] לְהָבִיא אֶת סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל.

(ב) וַיָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּהָל, מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, שהם הבינו את הדברים לפי פשטותם, וְכֹל מֵבִין לִשְׁמֹעַ, מהחכמים, שלפניהם פירש עזרא את התורה שבעל פה ואת סודות התורה, בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.

(ג) וַיִּקְרָא בוֹ עזרא לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמַּיִם, מִן הָאוֹר – משעה שזרח האור בתחילת היום, ועַד מַחֲצִית הַיּוֹם, נֶגֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים, וְהַמְּבִינִים, וְאָזְנֵי כָל הָעָם קשובים אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה.

(ד) וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר – לשם הדבר הזה, וַיַּעֲמֹד אֶצְלוֹ מַתִּתְיָה, וְשֶׁמַע, וַעֲנָיָה, וְאוּרִיָּה, וְחִלְקִיָּה, וּמַעֲשֵׂיָה, ששה אלו היו עַל יְמִינוֹ של עזרא, וּמִשְּׂמֹאלוֹ היו ששה נוספים, פְּדָיָה, וּמִישָׁאֵל, וּמַלְכִּיָּה, וְחָשֻׁם, וְחַשְׁבַּדָּנָה, וזְכַרְיָה מְשֻׁלָּם.

(ה) וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם, כִּי מֵעַל כָּל הָעָם הָיָה, על גבי המגדל הגבוה, וּכְפִתְחוֹ את ספר התורה לקרוא בו, עָמְדוּ [-השתתקו] כָל הָעָם.