יג וַיְהִ֨י דְבַר־יְהוָ֤ה ׀ אֵלַי֙ שֵׁנִ֣ית לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה וָֽאֹמַ֗ר סִ֤יר נָפ֨וּחַ֙ אֲנִ֣י רֹאֶ֔ה וּפָנָ֖יו מִפְּנֵ֥י צָפֽוֹנָה׃ יד וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י מִצָּפוֹן֙ תִּפָּתַ֣ח הָֽרָעָ֔ה עַ֥ל כָּל־יֹֽשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃ טו כִּ֣י ׀ הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכָֽל־מִשְׁפְּח֛וֹת מַמְלְכ֥וֹת צָפ֖וֹנָה נְאֻם־יְהוָ֑ה וּבָ֡אוּ וְֽנָתְנוּ֩ אִ֨ישׁ כִּסְא֜וֹ פֶּ֣תַח ׀ שַֽׁעֲרֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֗ם וְעַ֤ל כָּל־חֽוֹמֹתֶ֨יהָ֙ סָבִ֔יב וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָֽה׃ טז וְדִבַּרְתִּ֤י מִשְׁפָּטַי֙ אוֹתָ֔ם עַ֖ל כָּל־רָֽעָתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי וַֽיְקַטְּרוּ֙ לֵֽאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לְמַֽעֲשֵׂ֥י יְדֵיהֶֽם׃
֍ ֍ ֍
(יג) אחר שבנבואה הקודמת הודיע לו ה' את זמן קיום הנבואה, שהוא במהירות, וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי שֵׁנִית, להודיעו בנבואה זו את המקום שממנו תבא הפורענות, לֵאמֹר, מָה אַתָּה רֹאֶה. וָאֹמַר, סִיר נָפוּחַ – סיר רותח המעלה בועות אֲנִי רֹאֶה, וּפָנָיו של הסיר, כלומר המקום שממנו מרתיחה האש, מִפְּנֵי צָפוֹנָה – מצד צפון.
(יד) וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי, הנמשל של נבואה זו הוא כי מִצָּפוֹן, מארץ בבל, העומדת בצפון ארץ ישראל, תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
(טו) כִּי הִנְנִי קֹרֵא לְכָל מִשְׁפְּחוֹת מַמְלְכוֹת צָפוֹנָה, נְאֻם ה', וכאילו מזמין אותם ה' לשפוט בינו לבין עמו, על שחטאו נגדו, וּבָאוּ וְנָתְנוּ אִישׁ כִּסְאוֹ פֶּתַח שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם, כשופטים היושבים על כס המשפט, וְעַל כָּל חוֹמֹתֶיהָ סָבִיב, וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה, וכאילו יתחלקו לכמה בתי דינים.
(טז) וְדִבַּרְתִּי מִשְׁפָּטַי אוֹתָם – וה' יסדר בפניהם את טענותיו ומשפטיו עם עמו, עַל כָּל רָעָתָם, אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי, ולא עשו כן מחמת שרצו לפרוק עול, אלא וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, רק שלא רצו לקבל את עול ה' והעדיפו עול של עבודה זרה, ולא עשו כן מחמת שהאמינו באמת שתהיה להם תועלת מעבודה זרה, אלא וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם, שהם עצמם יודעים ומכירים שאין בהם ממש.
