לו מַה־תֵּֽזְלִ֥י מְאֹ֖ד לְשַׁנּ֣וֹת אֶת־דַּרְכֵּ֑ךְ גַּ֤ם מִמִּצְרַ֨יִם֙ תֵּבֹ֔שִׁי כַּֽאֲשֶׁר־בֹּ֖שְׁתְּ מֵֽאַשּֽׁוּר׃ לז גַּ֣ם מֵאֵ֥ת זֶה֙ תֵּֽצְאִ֔י וְיָדַ֖יִךְ עַל־רֹאשֵׁ֑ךְ כִּֽי־מָאַ֤ס יְהוָה֙ בְּמִבְטַחַ֔יִךְ וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחִי לָהֶֽם׃
֍ ֍ ֍
(לו) מַה תֵּזְלִי מְאֹד – מדוע תלכי כל כך הרבה מֵאֻמָּה לְאֻמָּה וללמוד ממעשי הגויים, לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכֵּךְ בכל פעם אל דרכי הגויים שמהם את הולכת לבקש עזרה, הלא אנכי מבטיחך כי גַּם מִמִּצְרַיִם, שאליהם את הולכת כעת, לבסוף תֵּבֹשִׁי, כי לא רק שלא יעזרוך, אלא גם יזיקו לך, כַּאֲשֶׁר בֹּשְׁתְּ מֵאַשּׁוּר, שבטחת בהם בתחילה, ולא עזרו לך כלל, אלא נלחמו בך.
(לז) גַּם מֵאֵת זֶה תֵּצְאִי, וְיָדַיִךְ עַל רֹאשֵׁךְ, כאדם המתחרט על מעשיו, כִּי מָאַס ה' בְּמִבְטַחַיִךְ – באמצעים שאת שמה בהם את מבטחך, וְלֹא תַצְלִיחִי לָהֶם, מאחר והם נגד רצון ה'.
