שיעור 19, ספר דברי הימים א, פרק ד, כא-כג

כא בְּנֵי֙ שֵׁלָ֣ה בֶן־יְהוּדָ֔ה עֵ֚ר אֲבִ֣י לֵכָ֔ה וְלַעְדָּ֖ה אֲבִ֣י מָֽרֵשָׁ֑ה וּמִשְׁפְּח֛וֹת בֵּית־עֲבֹדַ֥ת הַבֻּ֖ץ לְבֵ֥ית אַשְׁבֵּֽעַ׃ כב וְיוֹקִ֞ים וְאַנְשֵׁ֣י כֹֽזֵבָ֗א וְיוֹאָ֧שׁ וְשָׂרָ֛ף אֲשֶׁר־בָּֽעֲל֥וּ לְמוֹאָ֖ב וְיָשֻׁ֣בִי לָ֑חֶם וְהַדְּבָרִ֖ים עַתִּיקִֽים׃ כג הֵ֚מָּה הַיּ֣וֹצְרִ֔ים וְיֹֽשְׁבֵ֥י נְטָעִ֖ים וּגְדֵרָ֑ה עִם־הַמֶּ֥לֶךְ בִּמְלַאכְתּ֖וֹ יָ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃

֍              ֍            ֍

(כא) אחרי שייחס את משפחות פרץ וזרח בני יהודה, מייחס קצת ממשפחות שלה, בְּנֵי שֵׁלָה בֶן יְהוּדָה, עֵר, אֲבִי לֵכָה. וְלַעְדָּה, אֲבִי מָרֵשָׁה. וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבֻּץ – שהיו עוסקים בפשתן לצורך עבודת בית המקדש, לְבֵית אַשְׁבֵּעַ.

(כב) וְיוֹקִים, וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא, וְיוֹאָשׁ, וְשָׂרָף, אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב – נעשו בעלים ואדונים על מואב, לאחר שכבשום במלחמה, וְיָשֻׁבִי לָחֶם, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים – אותם אנשים המוזכרים כאן הם משנים קדמוניות [והוצרך לומר כן, כיון שקודם לכן ייחס את בני פרץ וזרח עד בני דורו, ואחר כך חזר לייחס את בני שלה, והם לא היו בני דורו, אלא מתקופות קודמות]. ויש מפרשים שאף על פי שלא הוזכרו כל השמות הללו בספרי הנביאים, מכל מקום 'הדברים עתיקים', כלומר, כך קיבל עזרא בקבלה.

(כג) הֵמָּה – אותם שהוזכרו בפסוק הקודם, הַיּוֹצְרִים – יוצרי כלי חרס, וצרים צורות בכלי אבן, וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים – אומנים בנטיעת אילנות, וּגְדֵרָה – עוסקים בגדרי צאן, עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם – באותם מקומות שהיו יושבים בהם, היו עוסקים במלאכת המלך.