שיעור 31, ספר דברי הימים א, פרק ו, כט-לד

כט וּבְנֵ֧י מְרָרִ֛י אֲחֵיהֶ֖ם עַֽל־הַשְּׂמֹ֑אול אֵיתָן֙ בֶּן־קִישִׁ֔י בֶּן־עַבְדִּ֖י בֶּן־מַלּֽוּךְ׃ ל בֶּן־חֲשַׁבְיָ֥ה בֶן־אֲמַצְיָ֖ה בֶּן־חִלְקִיָּֽה׃ לא בֶּן־אַמְצִ֥י בֶן־בָּנִ֖י בֶּן־שָֽׁמֶר׃ לב בֶּן־מַחְלִי֙ בֶּן־מוּשִׁ֔י בֶּן־מְרָרִ֖י בֶּן־לֵוִֽי׃ לג וַֽאֲחֵיהֶ֖ם הַלְוִיִּ֑ם נְתוּנִ֕ים לְכָ֨ל־עֲבוֹדַ֔ת מִשְׁכַּ֖ן בֵּ֥ית הָֽאֱלֹהִֽים׃ לד וְֽאַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו מַקְטִירִ֨ים עַל־מִזְבַּ֤ח הָֽעוֹלָה֙ וְעַל־מִזְבַּ֣ח הַקְּטֹ֔רֶת לְכֹ֕ל מְלֶ֖אכֶת קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים וּלְכַפֵּר֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד הָֽאֱלֹהִֽים׃

֍              ֍            ֍

(כט) וּבְנֵי מְרָרִי אֲחֵיהֶם עמדו בעת השירה עַל הַשְּׂמֹאול של הימן המשורר, ואיתם אֵיתָן בֶּןקִישִׁי, בֶּן עַבְדִּי, בֶּן מַלּוּךְ.

(ל) בֶּן חֲשַׁבְיָה, בֶן אֲמַצְיָה, בֶּן חִלְקִיָּה.

(לא) בֶּן אַמְצִי, בֶן בָּנִי, בֶּן שָׁמֶר.

(לב) בֶּן מַחְלִי, בֶּן מוּשִׁי, בֶּן מְרָרִי, בֶּן לֵוִי.

(לג) וַאֲחֵיהֶם, יתר הַלְוִיִּם, היו נְתוּנִים לְכָל עֲבוֹדַת מִשְׁכַּן בֵּית הָאֱלֹהִים, שחיטת הקרבנות והפשטתן, שעבודות אלו אינן צריכות להיעשות דוקא על ידי כהנים, וכן לשמירת השערים, שזהו תפקידם של הלויים.

(לד) וְאַהֲרֹן [-הכהן הגדול, העומד תחת אהרן הכהן הגדול הראשון], וּבָנָיו הכהנים,מַקְטִירִים עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה, וְעַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת, לְכֹל מְלֶאכֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים הנעשית ביום הכפורים, וּלְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים.