שיעור 55, ספר דברי הימים א, פרק יב, כ-כג

כ וּמִֽמְּנַשֶּׁ֞ה נָֽפְל֣וּ עַל־דָּוִ֗יד בְּבֹא֨וֹ עִם־פְּלִשְׁתִּ֧ים עַל־שָׁא֛וּל לַמִּלְחָמָ֖ה וְלֹ֣א עֲזָרֻ֑ם כִּ֣י בְעֵצָ֗ה שִׁלְּחֻ֜הוּ סַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ לֵאמֹ֔ר בְּרָאשֵׁ֕ינוּ יִפּ֖וֹל אֶל־אֲדֹנָ֥יו שָׁאֽוּל׃ כא בְּלֶכְתּ֣וֹ אֶל־צִֽיקְלַ֗ג נָֽפְל֣וּ עָלָ֣יו ׀ מִֽמְּנַשֶּׁ֡ה עַ֠דְנַח וְיֽוֹזָבָ֤ד וִידִֽיעֲאֵל֙ וּמִֽיכָאֵ֣ל וְיֽוֹזָבָ֔ד וֶֽאֱלִיה֖וּא וְצִלְּתָ֑י רָאשֵׁ֥י הָֽאֲלָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִמְנַשֶּֽׁה׃ כב וְהֵ֗מָּה עָֽזְר֤וּ עִם־דָּוִיד֙ עַֽל־הַגְּד֔וּד כִּֽי־גִבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל כֻּלָּ֑ם וַיִּֽהְי֥וּ שָׂרִ֖ים בַּצָּבָֽא׃ כג כִּ֚י לְעֶת־י֣וֹם בְּי֔וֹם יָבֹ֥אוּ עַל־דָּוִ֖יד לְעָזְר֑וֹ עַד־לְמַֽחֲנֶ֥ה גָד֖וֹל כְּמַֽחֲנֵ֥ה אֱלֹהִֽים׃

֍              ֍            ֍

(כ) וּמִמְּנַשֶּׁה – משבט מנשה, נָפְלוּ עַל דָּוִיד – הצטרפו לדוד, והיה זה בזמן שהיה דוד עם אכיש מלך גת, ופלשתים נלחמו בישראל, ובתחילה אמר אכיש לדוד להצטרף אליו עם אנשיו להלחם בשאול וצבאו, בְּבֹאוֹ עִם פְּלִשְׁתִּים עַל שָׁאוּל לַמִּלְחָמָה, וְלֹא עֲזָרֻם – דוד ואנשיו לא עזרו לפלשתים להלחם בישראל, כִּי בְעֵצָה שִׁלְּחֻהוּ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים לֵאמֹר – כיון ששרי הפלשתים אמרו לאכיש מלך גת שישלח את דוד ואת אנשיו מהמלחמה, כיון שטענו לפניו, בְּרָאשֵׁינוּ יִפּוֹל אֶל אֲדֹנָיו שָׁאוּל, כלומר, כדי להתרצות לפני שאול המלך יהרוג דוד את שרי הפלשתים, ובכך יקבל אותו שאול בחזרה.

(כא) ובאותו זמן, כשחזר דוד מהמלחמה, בְּלֶכְתּוֹ אֶל העיר צִיקְלַג, ששם היו כל משפחתו של דוד ומשפחות האנשים שעמו, נָפְלוּ עָלָיו מִמְּנַשֶּׁה לעוזרו גיבורים אלו, עַדְנַח, וְיוֹזָבָד, וִידִיעֲאֵל, וּמִיכָאֵל, וְיוֹזָבָד, וֶאֱלִיהוּא, וְצִלְּתָי, כל אלו היו רָאשֵׁי הָאֲלָפִים – כל אחד מהם ממונה על אלף אנשים, אֲשֶׁר לִמְנַשֶּׁה.

(כב) וְהֵמָּה עָזְרוּ עִם דָּוִיד באותו זמן שחזרו לציקלג, עַל הַגְּדוּד של העמלקים שבאו לציקלג בזמן שדוד ואנשיו נעדרו משם, ושבו את כל משפחותיהם, ודוד ואנשיו רדפו אחריהם והשיגום, כִּי גִבּוֹרֵי חַיִל כֻּלָּם, וַיִּהְיוּ גיבורים אלו שָׂרִים בַּצָּבָא אשר לדוד, והיו ממונים על בני מנשה שהצטרפו לדוד בהיותו בחברון.

(כג) כִּי מאז ששב דוד לארץ יהודה, לְעֶת יוֹם בְּיוֹם – מידי יום ביומו יָבֹאוּ עַל דָּוִיד אנשים רבים מכל השבטים לְעָזְרוֹ, עַד שנהיה לְמַחֲנֶה גָדוֹל כְּמַחֲנֵה אֱלֹהִים.