יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 7, מסכת סוכה, פרק ראשון, ד אדר תשע"ה

כפי שהתבאר לעיל, סכך צריך להיות מדבר שהוא גידולי קרקע ואינו מקבל טומאה. הגמרא מבררת את דינם של מינים שונים לענין זה. להבנת הדין הראשון יש להקדים שבזמנם היו עושים את החיצים משילוב של עץ וברזל, המשתלבים זה בזה, לפעמים היתה הבליטה בעץ והנקב בברזל שעליו, ולפעמים היה העץ נקוב ובתוך הנקב מכניסים את חוד הברזל: אָמַר רַב יְהוּדָה, סִכְּכָהּ בְּחִצִּים העשויים עץ, אם השתמש בִּ'זְכָרִים' – חלקי החץ הבולטים [שמכניסים אותם לתוך הברזל המנוקב], כְּשֵׁרָה, כיון שחלקים אלו אינם מקבלים טומאה, אבל אם השתמש בִּ'נְקֵבוֹת' – בחיצים שיש להם בית קיבול להכנסת חוד הברזל, פְּסוּלָה, כיון דְּאותו חלל שבחץ בֵּית קִיבּוּל הוּא, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עָשׂוּי לְמַלֹּאות – עתיד אותו בית קיבול להתמלאות בחלק השני של החץ, והוא מילוי קבוע הנשאר לעולם, מכל מקום שְׁמֵיהּ בֵּית קִבּוּל – נחשב הדבר כבית קיבול, וכלי עץ שיש להם בית קיבול מקבלים טומאה, וממילא פסולים הם לסיכוך.

אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אָמַר רַב, סִכְּכָהּ בַּאֲנִיצֵי פִּשְׁתָּן – בחוטי פשתן שנידוכו וסורקו, פְּסוּלָה, כיון שנשתנתה צורתו ואינו נראה כגידולי קרקע. אבל אם סיככה בְּהוּצְנֵי פִּשְׁתָּן, כְּשֵׁרָה, ומבאר הרי"ף, פֵּירוּשׁ 'הוּצְנֵי', כִּיתָּנָא דְּלֹא דַּיִיק וְלֹא נָפִיץ – פשתן שלא נידוך ולא סורק, דְּעֲדַיִין עֵץ הוּא – שעדיין ניכר שהוא גידולי קרקע, וכשר.

אָמַר רַב יְהוּדָה, הַנֵּי – אותן עשבים ששמותיהן 'שׁוּצֵי' וּ'שְׁוָצָארֵי', שיש להם עלים רחבים מאד, מְסַכְּכִין בְּהוּ, שהרי הם גידולי קרקע ואינם מאכל אדם. אַבַּיֵּי אָמַר, בְּ'שׁוּצֵי', מְסַכְּכִינַן בְּהוּ – אכן ניתן לסכך, אבל בִּ'שְׁוָצָארֵי' לֹא מְסַכְּכִינַן – אין לסכך. מבארת הגמרא, מַאי טַעְמָא – מה טעמו של אביי האוסר לסכך במין זה, כֵּיוָן דִּסְנִי רֵיחֵיהּ – כיון שריחו של ירק זה רע, שָׁבֵיק לְהוּ וְנָפֵיק – יש לחשוש שיניח האדם את סוכתו ויצא.

אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא, הַנֵּי – אותם מיני קוצים ששמם 'הִיזְמֵי' וְ'הִיגֵי', מְסַכְּכִין בְּהוּ – ניתן לסכך בהם, כיון שהם גידולי קרקע. אַבַּיֵּי אָמַר, בְּ'הִיזְמֵי', מְסַכְּכִין בְּהוּ – ניתן לסכך. אבל בְּ'הִיגֵי', לֹא מְסַכְּכִין – אין לסכך בהם, והטעם לכך, כֵּיוָן דְּנָתְרִין טַרְפַּיְיהוּ – כיון שדרך צמח זה שעליו נושרים, יש לחשוש דשָׁבֵיק לְהוּ וְנָפֵיק – יניח האדם את סוכתו מחמת כן, ויצא.

דין נוסף בענין זה: אָמַר רַב גִּידְּל, אָמַר רַב, הַאי אַפְּקוּתָא דְּדִיקְלָא – הסיבים המצויים בדקל, סמוך מקום חיבורו לקרקע, מְסַכְּכִינַן בָּהּ – מותר להשתמש בהם לצורך סיכוך, וְאַף עַל גַב דַּאֲגִידָן – ואף שהסיבים הללו אגודים יחד ומחוברים בתחתיתם, ולכאורה היה מקום לפסול זאת כדין חבילה, אֶגֶד בִּידֵי שָׁמַיִם לֹא שְׁמֵיהּ אֶגֶד – קשירה הנעשית מעצמה, שלא על ידי אדם, אינה נחשבת 'אגד' לענין זה. וְאַף עַל גַב דְּהָדַר אָגֵיד לֵיהּ – ואף אם חזר וקשר את אותם סיבים בצידם השני, אֶגֶד דְּחַד לֹא שְׁמֵיהּ אֶגֶד – קשירה של דבר אחד, כל זמן שלא צירפו אותו עם דבר אחר, אינה נחשבת 'אגד' לענין זה, ואין בזה פסול של חבילות.

דָּרַשׁ מָרֵימָר, הַנֵּי אִיסּוּרְיָיאתָא דְּסוּרָא – אותם חבילות של קנים הנמכרות בסורא, והמוכרים קושרים אותם לפי מנין מסוים של קנים, מְסַכְּכִינַן בְּהוּ – מותר לסכך בהם, וְאַף עַל גַב דַּאֲגִידָן – ואף שאלו חבילות קשורות, אין בזה איסור חבילות, לְמִנְיָנָא בְּעָלְמָא הוּא דַּאֲגִידָן – הרי הן קשורות רק כדי שיידעו את מספר הקנים שבכל חבילה, ובאופן זה אין איסור.

אָמַר רַבִּי אַבָּא, אָמַר שְׁמוּאֵל, הַנֵּי צְרִיפֵי דְּאוּרְבָּנֵי – אותן חבילות של ערבות, שקשורות בשני צידיהם, בצד של גדילת הענפים ובצד של ראשי העלים, כֵּיוָן שֶׁהִתִּיר רָאשֵׁי מַעֲדַנִּין שֶׁלָּהֶן – לאחר שהתיר את הקשר שבראשם העליון, במקום העלים, כְּשֵׁרִין. שואלת הגמרא, וְהָא אֲגִידֵי מִתַּתָּאֵי – והרי הם עדיין קשורים בצידם התחתון. משיבה הגמרא, אָמַר רַב פַּפָּא, דְּשָׁרֵי לְהוּ – צריך הוא לפתוח את הקשר עצמו, אף שלא התיר את הקליעה כולה ונראים הם כמחוברים, כשרים הם. מביאה הגמרא תשובה נוספת, רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר, באמת אינו צריך להתיר את הקשר התחתון, כָּל אֶגֶד שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְטַלְטְלוֹ – כל קשירה שאינה יכולה להשאר לאחר שמטלטלים את החבילה, לֹא שְׁמֵיהּ אֶגֶד – אין זו נחשבת קשירה לענין זה, וכיון שקשר זה אינו חזק כל כך שישאר לאחר שיטלטלו את החבילה, אין זה קשר האוסר.

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?