ל וְאַתָּה֙ תִּנָּבֵ֣א אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם יְהוָ֞ה מִמָּר֤וֹם יִשְׁאָג֙ וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ הֵידָד֙ כְּדֹֽרְכִ֣ים יַֽעֲנֶ֔ה אֶ֥ל כָּל־יֹֽשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃ לא בָּ֤א שָׁאוֹן֙ עַד־קְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהוָה֙ בַּגּוֹיִ֔ם נִשְׁפָּ֥ט ה֖וּא לְכָל־בָּשָׂ֑ר הָֽרְשָׁעִ֛ים נְתָנָ֥ם לַחֶ֖רֶב נְאֻם־יְהוָֽה׃
֍ ֍ ֍
(ל) וְאַתָּה תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג, וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ ['מרום' הוא הכינוי להנהגה התמידית, הנותנת קולה תמיד בהנהגת העולם, ועתה תתעורר בשאגה גדולה יותר, על ידי כך ש'ממעון קודשו', שזו ההנהגה המיוחדת היוצאת מגדרי הטבע, שתמיד היא נסתרת ואין קולה נשמע, ועתה תתן קול עז, כי יעשה ה' דבר שאינו מדרכי הטבע], שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ – על בית המקדש, העתיד להחרב, הֵידָד כְּדֹרְכִים יַעֲנֶה אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ – כפי שהראשון הדורך את הענבים בגת קורא בקול, וכל הדורכים עונים 'הידד', כך כביכול יענו כל הגויים לקול שאגת ה' על בית המקדש.
(לא) בָּא שָׁאוֹן – המיית קול שאגת ה' הגיעה עַד קְצֵה הָאָרֶץ, כִּי רִיב לַה' בַּגּוֹיִם – יש לה' ריב עם כל הגויים, נִשְׁפָּט הוּא לְכָל בָּשָׂר – ומשפט מוחלט להעניש כל מי שחטא נגדו, ועל ידי המשפט יברר מי הם הָרְשָׁעִים החייבים מיתה, ונְתָנָם לַחֶרֶב, נְאֻם ה'.
