א בְּרֵאשִׁ֗ית מַמְלֶ֛כֶת יְהֽוֹיָקִ֥ם בֶּן־יֹֽאושִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָ֞ה הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔ה מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ ב כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֵלַ֔י עֲשֵׂ֣ה לְךָ֔ מֽוֹסֵר֖וֹת וּמֹט֑וֹת וּנְתַתָּ֖ם עַל־צַוָּארֶֽךָ׃ ג וְשִׁלַּחְתָּם֩ אֶל־מֶ֨לֶךְ אֱד֜וֹם וְאֶל־מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֗ב וְאֶל־מֶ֨לֶךְ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ צֹ֖ר וְאֶל־מֶ֣לֶךְ צִיד֑וֹן בְּיַ֤ד מַלְאָכִים֙ הַבָּאִ֣ים יְרֽוּשָׁלִַ֔ם אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ ד וְצִוִּיתָ֣ אֹתָ֔ם אֶל־אֲדֹֽנֵיהֶ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֥ה תֹֽאמְר֖וּ אֶל־אֲדֹֽנֵיכֶֽם׃ ה אָֽנֹכִ֞י עָשִׂ֣יתִי אֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הָֽאָדָ֤ם וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּכֹחִי֙ הַגָּד֔וֹל וּבִזְרוֹעִ֖י הַנְּטוּיָ֑ה וּנְתַתִּ֕יהָ לַֽאֲשֶׁ֖ר יָשַׁ֥ר בְּעֵינָֽי׃ ו וְעַתָּ֗ה אָֽנֹכִי֙ נָתַ֨תִּי֙ אֶת־כָּל־הָֽאֲרָצ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה בְּיַ֛ד נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַבְדִּ֑י וְגַם֙ אֶת־חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה נָתַ֥תִּי ל֖וֹ לְעָבְדֽוֹ׃ ז וְעָֽבְד֤וּ אֹתוֹ֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וְאֶת־בְּנ֖וֹ וְאֶֽת־בֶּן־בְּנ֑וֹ עַ֣ד בֹּא־עֵ֤ת אַרְצוֹ֙ גַּם־ה֔וּא וְעָ֤בְדוּ בוֹ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּמְלָכִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
֍ ֍ ֍
(א) בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִם בֶּן יֹאושִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, ובאותו זמן מינה נבוכדנצר את צדקיהו שיהיה משנה למלך, והיו מכנים גם אותו 'מלך יהודה', הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָה מֵאֵת ה' לֵאמֹר.
(ב) כֹּה אָמַר ה' אֵלַי, עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת – רצועות שקושרים בהם את העול לבהמה, וּמֹטוֹת, וּנְתַתָּם עַל צַוָּארֶךָ.
(ג) וְשִׁלַּחְתָּם – תשלח את המוסרות והמוטות, אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם, וְאֶל מֶלֶךְ מוֹאָב, וְאֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן, וְאֶל מֶלֶךְ צֹר, וְאֶל מֶלֶךְ צִידוֹן, שחמשת המלכים הללו היו כבושים תחת נבוכדנצר מלך בבל, וציוה עליו לשלוח את המוסרות והמוטות בְּיַד המַלְאָכִים – שלוחים של אותם מלכים, הַבָּאִים יְרוּשָׁלִַם אֶל צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, כדי לפתותו למרוד עמהם במלכותו של נבוכדנצר.
(ד) וְצִוִּיתָ אֹתָם [-את אותם שלוחים] אֶל אֲדֹנֵיהֶם המלכים לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כֹּה תֹאמְרוּ אֶל אֲדֹנֵיכֶם.
(ה) אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת הָאָרֶץ, אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, והבריאה עצמה היתה בְּכֹחִי הַגָּדוֹל, וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה אני מקיים את כל הבריאה תמיד, נמצא שיש לי קנין בארץ עצמה ובכל החיים אשר עליה, וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי.
(ו) וְעַתָּה, אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי – שעושה את רצוני להעניש את שונאי, וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ, כי היה משתמש למלחמותיו בפילים ואריות.
(ז) וְעָבְדוּ אֹתוֹ כָּל הַגּוֹיִם, וְאֶת בְּנוֹ וְאֶת בֶּן בְּנוֹ, עַד בֹּא עֵת חורבן אַרְצוֹ גַּם הוּא, כשיבואו דריוש וכורש ויהרגו את בלשצר ויכבשו את ארצו, וְעָבְדוּ בוֹ גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדֹלִים.
