יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 158, ספר ירמיהו, פרק כח, א-ט

א וַיְהִ֣י ׀ בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֗יא בְּרֵאשִׁית֙ מַמְלֶ֨כֶת֙ צִדְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה בַּשָּׁנָה֙ הָֽרְבִעִ֔ית בַּחֹ֖דֶשׁ הַֽחֲמִישִׁ֑י אָמַ֣ר אֵלַ֡י חֲנַנְיָה֩ בֶן־עַזּ֨וּר הַנָּבִ֜יא אֲשֶׁ֤ר מִגִּבְעוֹן֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה לְעֵינֵ֧י הַכֹּֽהֲנִ֛ים וְכָל־הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ ב כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר שָׁבַ֕רְתִּי אֶת־עֹ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ ג בְּע֣וֹד ׀ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֗ים אֲנִ֤י מֵשִׁיב֙ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה אֶֽת־כָּל־כְּלֵ֖י בֵּ֣ית יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר לָקַ֜ח נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֤ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְבִיאֵ֖ם בָּבֶֽל׃ ד וְאֶת־יְכָנְיָ֣ה בֶן־יְהֽוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְ֠הוּדָה וְאֶת־כָּל־גָּל֨וּת יְהוּדָ֜ה הַבָּאִ֣ים בָּבֶ֗לָה אֲנִ֥י מֵשִׁ֛יב אֶל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֣י אֶשְׁבֹּ֔ר אֶת־עֹ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ ה וַיֹּ֨אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֔יא אֶל־חֲנַנְיָ֖ה הַנָּבִ֑יא לְעֵינֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ וּלְעֵינֵ֣י כָל־הָעָ֔ם הָעֹֽמְדִ֖ים בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ ו וַיֹּ֨אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֔יא אָמֵ֕ן כֵּ֖ן יַֽעֲשֶׂ֣ה יְהוָ֑ה יָקֵ֤ם יְהוָה֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר נִבֵּ֗אתָ לְהָשִׁ֞יב כְּלֵ֤י בֵית־יְהוָה֙ וְכָל־הַגּוֹלָ֔ה מִבָּבֶ֖ל אֶל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃ ז אַךְ־שְׁמַֽע־נָא֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י דֹּבֵ֣ר בְּאָזְנֶ֑יךָ וּבְאָזְנֵ֖י כָּל־הָעָֽם׃ ח הַנְּבִיאִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֧וּ לְפָנַ֛י וּלְפָנֶ֖יךָ מִן־הָֽעוֹלָ֑ם וַיִּנָּ֨בְא֜וּ אֶל־אֲרָצ֤וֹת רַבּוֹת֙ וְעַל־מַמְלָכ֣וֹת גְּדֹל֔וֹת לְמִלְחָמָ֖ה וּלְרָעָ֥ה וּלְדָֽבֶר׃ ט הַנָּבִ֕יא אֲשֶׁ֥ר יִנָּבֵ֖א לְשָׁל֑וֹם בְּבֹא֙ דְּבַ֣ר הַנָּבִ֔יא יִוָּדַע֙ הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁר־שְׁלָח֥וֹ יְהוָ֖ה בֶּֽאֱמֶֽת׃

 

֍           ֍            ֍

 

פרק כח

(א) וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַהִיא, בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית למלכות יהויקים [וכמו שהתבאר לעיל, שכבר בזמן מלכות יהויקים מינה נבוכדנצר את צדקיהו שיהיה משנה לו ויורש העצר, ונחשב צדקיהו קצת כמלך כבר מאותו זמן], בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, אָמַר אֵלַי חֲנַנְיָה בֶן עַזּוּר הַנָּבִיא – נביא השקר אֲשֶׁר מִגִּבְעוֹן, בְּבֵית ה', לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וְכָל הָעָם לֵאמֹר.

(ב) כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, שָׁבַרְתִּי אֶת עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל, והיה זה כנגד נבואתו של ירמיהו, שבאותו זמן עשה לו מוסרות ומוטות והתנבא בשם ה' שרק מי שיעבוד את נבוכדנצר מלך בבל יחיה.

(ג) והמשיך חנניה בן עזור והתנבא נבואת שקר, בְּעוֹד שְׁנָתַיִם יָמִים אֲנִי מֵשִׁיב אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶת כָּל כְּלֵי בֵּית ה', אֲשֶׁר לָקַח נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, וַיְבִיאֵם בָּבֶל.

(ד) וְאֶת יְכָנְיָה בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה שהגלה נבוכדנצר, וְאֶת כָּל גָּלוּת יְהוּדָה הַבָּאִים בָּבֶלָה, אֲנִי מֵשִׁיב אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, נְאֻם ה', כִּי אֶשְׁבֹּר אֶת עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל.

(ה) וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אֶל חֲנַנְיָה הַנָּבִיא, לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים, וּלְעֵינֵי כָל הָעָם הָעֹמְדִים בְּבֵית ה'.

(ו) וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא, אָמֵן, כֵּן יַעֲשֶׂה ה', יָקֵם ה' אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ, לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית ה', וְכָל הַגּוֹלָה מִבָּבֶל אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, אמנם ירמיהו התכוון לומר לו שרק עיקר דבריו אמיתיים, שעתיד ה' להשיב את כלי המקדש ואת העם, אך לא כפי שאמר חנניה בן עזור שיהיה הדבר בעוד שנתיים ימים, אלא רק לאחר שבעים שנה [ואמנם כיון שעיקר הדבר היה אמת, לא נמנע ירמיהו מלומר על דבריו 'אמן', הגם שהיתה זו נבואת שקר].

(ז) אַךְ שְׁמַע נָא הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֶיךָ, וּבְאָזְנֵי כָּל הָעָם.

(ח) הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי וּלְפָנֶיךָ, מִן הָעוֹלָם, וַיִּנָּבְאוּ אֶל אֲרָצוֹת רַבּוֹת, וְעַל מַמְלָכוֹת גְּדֹלוֹת, וכל נבואתם היתה רק לרעה, לְמִלְחָמָה, וּלְרָעָה, וּלְדָבֶר, כיון שתכלית הנבואה הרעה הנשלחת מעם ה' בפי הנביא היא כדי שישמעו העם ויחזרו בתשובה, אבל לא נשלחו נביאים להתנבא על דבר טוב העתיד לבוא בזמן הקרוב, כיון שאין כל תועלת בידיעה זו.

(ט) אמנם הַנָּבִיא אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלוֹם – לדבר טוב, יהיה רק באופן אחד כאשר רוצה ה' שיחזיקו את הנביא לנביא אמת [כי על ידי נבואת פורענות אי אפשר לדעת אם הוא אכן נביא אמת, שהרי יתכן שנבואתו היתה אמיתית אך מפני שחזרו האנשים בתשובה התבטלה הפורענות], ואזי בְּבֹא דְּבַר הַנָּבִיא, שתתקיים נבואתו לטובה, יִוָּדַע לכל שזהו הַנָּבִיא אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' בֶּאֱמֶת. וכיון שאתה מתנבא נבואה לטובה, אם כן בודאי התכלית היא כדי שכאשר תתקיים נבואתך ידעו הכל שאתה נביא אמת, שהרי נבואה לטובה אינה מתבטלת לעולם, ולכן עליך להמתין עד שיעברו שנתיים ויראו הכל אם התקיימה נבואתך, ורק אז תוחזק לנביא, אך בינתיים אינך מוחזק כנביא אמת.

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?