מסכת בכורות, פרק ג, משנה ג

משנה ג: רַבִּי יוֹסֵי בֶּן מְשֻׁלָּם אוֹמֵר, הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר, עוֹשֶׂה מָקוֹם בְּקוֹפִיץ מִכָּאן וּמִכָּאן וְתוֹלֵשׁ הַשֵּׂעָר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְזִיזֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ. וְכֵן הַתּוֹלֵשׁ אֶת הַשֵּׂעָר לִרְאוֹת מְקוֹם הַמּוּם:

משנה ג: נאמר בתורה (דברים טו יט) 'לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ', ואיסור גזיזת הבכור הוא בין בתם ובין בבעל מום, רַבִּי יוֹסֵי בֶּן מְשֻׁלָּםאוֹמֵר, הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר, וחושש שהשער שעל צוארו יפריע ויפסול את השחיטה, עוֹשֶׂה מָקוֹם בְּקוֹפִיץ – תולש בידיו את השער כדי לעשות מקום לסכין גדולה של שחיטה, מִכָּאן וּמִכָּאן, וְתוֹלֵשׁ הַשֵּׂעָר, כיון שתלישה ביד אסורה רק מדרבנן, וכשעושה כן לצורך השחיטה לא אסרו, אך בכלי אסור לגזוז את שערו, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְזִיזֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ – לא יזיז את השער ממקומו, שלא יאמרו בני אדם שהוא גוזז בכור, אלא ישאיר את השער שם בין שאר שערותיו.וְכֵן הַתּוֹלֵשׁ אֶת הַשֵּׂעָר לִרְאוֹת מְקוֹם הַמּוּם – וכן מותר לכתחילה לתלוש את השער ביד כדי להראות לכהן את מקום המום, שיבדוק אם הותר בכך הבכור מקדושתו.