המדור מוקדש לעילוי נשמת מרן רבינו עובדיה יוסף בן ר' יעקב זצוק"ל
יא. מי שאכל ושבע ואינו יודע אם בירך ברכת המזון או לא, ואשתו מזכירה לו שכבר בירך, אינו חוזר לברך מספק.
יב. מי שאכל ושבע ואינו זוכר אם בירך ברכת המזון או לא, ובנו הקטן [שהגיע לחינוך] מזכיר לו שבירך ברכת המזון, אם על ידי כך האב נזכר על ידי סימנים שאכן בירך ברכת המזון, כגון שעשה מים אחרונים והוא רגיל להסמיכם לברכת המזון, אין צריך לחזור ולברך, כיון שיש רגלים לדבר שבירך ברכת המזון. ואם לא נזכר בדבר, יש מי שכתב שאם האב מכיר את בנו שלעולם אינו משקר, ומדייק בדיבורו היטב, וקים ליה בגויה שרגיל לומר אמת, יכול לסמוך על דבריו ולא לברך מספק שוב ברכת המזון.
380. דין המסופק אם בירך, יא-יב
