יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

פסקי הלכות על פי הרי"ף – מסכת סוכה, פרק שלישי (ב)

כד. יש מין ערבה ששמו 'חילפא גלא', שאף שיש לו שיניים הדומות למגל, כשר הוא.

כה. צריך האדם ליטול שלשה הדסים, שתי ערבות, לולב אחד, ואתרוג אחד.

כו. הדסים שראשם קטום, כשרים לברכה, ואפילו אם שלשת ההדסים קטומים.

כז. ארבעת המינים מעכבים זה את זה, אין פוחתים מהן ואין מוסיפים עליהם, ואם אין מצויים מינים אלו, אין מביאים מינים אחרים.

כח. כיון שאין חיוב לאגוד את הלולב עם מיניו, אף אם נטל כל מין בפני עצמו, יצא ידי חובתו.

כט. אתרוג של ערלה, או של תרומה טמאה, האסורים באכילה, פסולים לברכה.

ל. אתרוג של דמאי, כשר [ואתרוג של טבל, פסול].

לא. אתרוג של תרומה טהורה או של מעשר שני בירושלים, אין ליטול לכתחילה, ואם נטל, יצא.

לב. אתרוג שיש חזזית על רובו, או אפילו על מיעוטו אם היא בחוטמו או בכמה מקומות, פסול.

לג. אם ניטלה פטמת האתרוג, פסול. ואם נחתך עוקצו, שהוא החלק המחברו לאילן, אם נחתך עד שהגיע לבשר האתרוג ממש, פסול. ובפחות מכך, כשר.

לד. נקלף כל הקרום הדק של האתרוג, או שנסדק, פסול. אך אם לא נקלף כולו, כשר.

לה. נעשה בו נקב המחסר מעט מבשר האתרוג, או נקב גדול כ'איסר', או נקב מפולש, פסול. אך אם ניקב ולא נחסר, והנקב אינו מפולש וקטן מאיסר, כשר.

לו. אתרוג כושי בארץ ישראל, פסול. אך בבבל אתרוג כושי כשר, ורק הדומה לאדם כושי, שהוא שחור ביותר, פסול.

לז. אתרוג הירוק ככרתי, פסול.

לח. אתרוג שהרקיב מבחוץ, או שהרקיב מבפנים, כבוש בחומץ או שלוק ברותחים, לבן, מנומר, עגול ככדור, או שעשאו על ידי הדפוס כמין בריה אחרת, פסול.

לט. אתרוג ה'תאום', ואתרוג בוסר, או אתרוג שעשאו על ידי דפוס בצורה המצויה באתרוג, כשרים.

מ. בימות החג שלאחר יום טוב ראשון, אף אתרוג החסר כשר, ואפילו אם נקבוהו עכברים, כל זמן שרובו קיים.

מא. שיעור אתרוג הקטן ביותר, כביצה. ואין לו שיעור למעלה, אלא אפילו אם צריך ליטלו בשתי ידיו, כשר.

מב. בשעת נטילת ארבעת המינים צריך האדם לאוחזם בידיו ממש, ללא חציצה, אמנם אגידה הנעשית לנוי, אינה חוצצת. וכן לקיחה על ידי בגד הטפל לידו, אינה חוצצת. וכן עלים ממיני ארבעת המינים, כגון עלי ההדס, אינם חוצצים.

מג. אסור להריח בחג הסוכות בהדס שיוחד לנטילת ארבעת המינים, אך מותר להריח באתרוג שיוחד לנטילה.

מד. מותר להריח בשבת בהדס המחובר לעץ, אך אסור להריח באתרוג המחובר לעץ, מחשש שיתלשנו כדי לאוכלו.

מה. בעת נטילת ארבעת המינים יש להחזיק בימין את הלולב עם ההדסים והערבות, שהם שלש מצוות, ובשמאל את האתרוג.

מו. מברכים 'על נטילת לולב', כיון שעץ הלולב, הדקל, הוא הגבוה מבין האילנות של ארבעת המינים.

מז. באמירת ההלל יש לנענע את ארבעת המינים ב'הודו לה" הראשון וב'הודו לה" האחרון, וב'אנא ה' הושיעה נא'.

מח. דרך הנענועים היא להוליך ולהביא להעלות ולהוריד, ובכל צד שמוליך מנענע שלש פעמים.

מט. אף שיש ליטול את הלולב בשחרית, מי שלא היה לו לולב יכול ליטלו כל היום, ואף שלא בשעת התפילה.

נ. מי שאינו יודע לקרוא את ההלל, אינו יכול לצאת ידי חובה משמיעת עבד כנעני, אשה או קטן, כיון שהם פטורים, אלא צריך לומר אחריהם. אך אם יהודי גדול אומר לפניו את ההלל, די בכך שישמע, ועונה על כל פרק 'הללויה'.

נא. מי שהתחייב בברכת המזון ואינו יודע לברך, יכול לצאת ידי חובה משמיעת בנו, עבדו הכנעני או אשתו.

נב. השומע את קריאת ההלל מחבירו, אף שיוצא ידי חובה גם אם ישמע בשתיקה, מצוה שיענה אחרי כל פרק 'הללויה', וכן מצוה שיענה אחריו ראשי פרקים.

נג. מהפסוק 'ברוך הבא בשם ה" ועד סוף ההלל, אם רצה לכפול את הפסוקים, הרשות בידו.

נד. השומע את הלל מפי יהודי גדול, יכול לצאת ידי חובה בשמיעת חצי פסוק מדין שומע כעונה, ולומר בעצמו את חצי הפסוק השני.

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?