שיעור 205, ספר דברי הימים ב, פרק כה, א-ו
פרק כה א בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ מָלַ֣ךְ אֲמַצְיָ֔הוּ וְעֶשְׂרִ֤ים וָתֵ֨שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְהֽוֹעַדָּ֖ן מִירֽוּשָׁלָֽיִם׃ ב וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה רַ֕ק לֹ֖א בְּלֵבָ֥ב שָׁלֵֽם׃ ג וַיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁ֛ר חָֽזְקָ֥ה הַמַּמְלָכָ֖ה עָלָ֑יו וַֽיַּהֲרֹג֙ אֶת־עֲבָדָ֔יו הַמַּכִּ֖ים אֶת־הַמֶּ֥לֶךְ אָבִֽיו׃ ד וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם לֹ֣א הֵמִ֑ית כִּ֣י כַכָּת֣וּב בַּתּוֹרָ֡ה בְּסֵ֣פֶר מֹשֶׁה֩ אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר לֹֽא־יָמ֨וּתוּ אָב֤וֹת עַל־בָּנִים֙ וּבָנִים֙ לֹֽא־יָמ֣וּתוּ עַל־אָב֔וֹת כִּ֛י אִ֥ישׁ בְּחֶטְא֖וֹ יָמֽוּתוּ׃ ה וַיִּקְבֹּ֤ץ אֲמַצְיָ֨הוּ֙ אֶת־יְהוּדָ֔ה וַיַּֽעֲמִידֵ֣ם לְבֵית־אָב֗וֹת לְשָׂרֵ֤י הָֽאֲלָפִים֙ וּלְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֔וֹת לְכָל־יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ן וַֽיִּפְקְדֵ֗ם לְמִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וַיִּמְצָאֵ֗ם שְׁלֹשׁ־מֵא֨וֹת אֶ֤לֶף בָּחוּר֙ יוֹצֵ֣א צָבָ֔א אֹחֵ֖ז רֹ֥מַח וְצִנָּֽה׃ ו וַיִּשְׂכֹּ֣ר מִיִּשְׂרָאֵ֗ל מֵ֥אָה אֶ֛לֶף גִּבּ֥וֹר חָ֖יִל בְּמֵאָ֥ה כִכַּר־כָּֽסֶף׃
֍ ֍ ֍
פרק כה (א) בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ אֲמַצְיָהוּ, וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ יְהוֹעַדָּן מִירוּשָׁלָיִם.
(ב) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה', רַק לֹא בְּלֵבָב שָׁלֵם, אלא עשה את המצוות מצד שכן עשו אבותיו, ולא היה בדרגתו של דוד המלך שעשה את הדברים מאהבת ה'.
(ג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָזְקָה הַמַּמְלָכָה עָלָיו [-בידו], וַיַּהֲרֹג אֶת עֲבָדָיו הַמַּכִּים אֶת יואש הַמֶּלֶךְ אָבִיו.
(ד) וְאֶת בְּנֵיהֶם של אותם מכים לֹא הֵמִית, כִּי נהג בכך כַכָּתוּב בַּתּוֹרָה בְּסֵפֶר מֹשֶׁה, אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר, לֹא יָמוּתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים, וּבָנִים לֹא יָמוּתוּ עַל אָבוֹת, כִּי אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יָמוּתוּ.
(ה) וַיִּקְבֹּץ אֲמַצְיָהוּ אֶת יְהוּדָה, וַיַּעֲמִידֵם לְבֵית אָבוֹת, לְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וּלְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת, לְכָל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, וַיִּפְקְדֵם לְמִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, וַיִּמְצָאֵם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף בָּחוּר, יוֹצֵא צָבָא, אֹחֵז רֹמַח וְצִנָּה.
(ו) ורצה אמציהו להגדיל את צבאו, וַיִּשְׂכֹּר מִיִּשְׂרָאֵל מֵאָה אֶלֶף גִּבּוֹר חָיִל, בְּמֵאָה כִכַּר כָּסֶף.
