יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

הלכות תמורה, פרק ג, ג-ד

ג) בהמה שהקדישה האדם שתהיה חצייה עולה וחצייה שלמים, והמירה בבהמת חולין, הרי תמורתה כמוה. וכן כל בהמת הקדש שאינה קריבה מפני תחילת הקדשה – שהוקדשה מתחילה באופן שלא ניתן להקריבה, הרי תמורתה כמוה. אמר חצי בהמה זו תמורה וחציה עולה, הרי זו תקרב עולה. אמר חציה עולה וחציה מעשר, תקרב עולה. אמר חציה תמורה וחציה מעשר, הרי זו ספק, ואינה קריבה.

ד) המקדיש בהמה בעלת מום עובר, שסופה להיות ראויה להיקרב על גבי המזבח, ואין צריך לומר אם הקדיש בהמה תמימה ואחר כך נולד בה מום קבוע, ונפדית, והמיר בה אחר שנפדית, הרי זו תמורה, ואותה תמורה אינה קריבה ואינה נפדית, אלא מניחה עד שתמות. והטעם לכך שאינה קריבה, מפני שבאה מכח קדושה דחויה. והטעם שאינה נפדית, לפי שאין בכח קדושתה לתפוש פדיונה.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי". (חגיגה יב ב)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?