טז. היה אוכל ויצא שבת מזכיר של שבת בברכת המזון [ואין לחוש בזה להפסק], דאזלינן בתר התחלת סעודתו. וכן המנהג. וכן אם היה אוכל ביום טוב או בראש חודש, או בחנוכה, או בפורים, וחשך היום, מזכיר יעלה ויבא או על הנסים בברכת המזון, שבכל כיוצא בזה הולכים אחר תחלת הסעודה, וכיון שהתחיל סעודתו ביום, אומר מעין המאורע בברכת המזון, אף לאחר כמה שעות. אולם אם התפלל ערבית באמצע סעודתו, אינו מזכיר מעין המאורע בין בשבת בין ביום טוב, בין בראש חודש ובין בחנוכה ופורים.
יז. המאריך בסעודה שלישית בשבת גם לאחר צאת הכוכבים, וקודם ברכת המזון מברך על פירות ומגדנות, משלים בכך מאה ברכות בכל יום.
