יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

הלכות ביאת המקדש, פרק א, א-ב

 הלכות ביאת המקדש / פרק ראשון

 א) כל כהן הכשר לעבודה, אם שתה יין, אסור לו להכנס מן המזבח ולפנים. ואם נכנס ועבד, עבודתו פסולה, וחייב מיתה בידי שמים, שנאמר 'ולא תמותו'. והוא [-ובתנאי] ששתה רביעית יין, חי – שאינו מהול במים, בבת אחת, מיין שעברו עליו ארבעים יום, אבל אם שתה פחות מרביעית יין, או ששתה רק רביעית והפסיק בה – באמצע שתייתה, או ששתה רק רביעית, ומזגה במים, או ששתה יין מגיתו, כלומר בתוך ארבעים יום, ואפילו יתר מרביעית, פטור, ואינו מחלל עבודה. אבל אם שתה יתר מרביעית מן היין, אף על פי שהיה מזוג במים, ואף על פי שהפסיק ושהה מעט מעט, חייב מיתה, ופוסל העבודה.

ב) היה הכהן שכור משאר משקין המשכרין, שאינם יין, גם כן אסור להכנס למקדש, ואם נכנס ועבד והוא שכור משאר משקין המשכרין, אפילו מן החלב או מן הדבלה, הרי זה לוקה, ועבודתו כשרה, שאין חייבין מיתה אלא על היין בשעת עבודה, ואין מחלל עבודה אלא שכור מן היין.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי". (חגיגה יב ב)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?