ספר המדע: הלכות יסודי התורה, פרק ד, א-ב
הלכות יסודי התורה / פרק רביעי
א) ארבעה גופים הללו, שהם: אש ורוח ומים וארץ, הם יסודות כל הנבראים למטה מן הרקיע, וכל דבר שיהיה בעולם, מאדם ומבהמה, ועוף ורמש ודג, וצמח, ומתכת ואבנים טובות ומרגליות, ושאר אבני בנין והרים וגושי עפר, הכל גולמן מחובר מארבעה יסודות הללו. נמצאו כל הגופים שלמטה מן הרקיע, חוץ מארבעה יסודות האלו, מחוברים מגולם [-מחומר] וצורה, וגולם שלהם מחובר מארבעה יסודות האלו. אבל כל אחד מארבעה היסודות הללו אינו מחובר אלא מגולם וצורה בלבד, והחומר שלהם אינו מורכב מכמה יסודות, אלא מיסוד אחד:
ב) דרך האש והרוח, להיות מהלכם להימשך ולנטות מכיוון מטה, מטבור הארץ, למעלה, כלפי הרקיע. ודרך המים והארץ, להיות מהלכם נמשך ונוטה מתחת הרקיע, למטה, ונמשכים הם למרכז הארץ, עד לאמצע הארץ, שאמצע הרקיע הוא המטה שאין למטה ממנו. ואין הילוכם נעשה לא בדעתם, ולא בחפצם, אלא מנהג שנקבע בהן על ידי הקדוש ברוך הוא, וטבע שנטבע בהן:
טבע האש להיות חם ויבש, והוא קל מכולם. והרוח חם ולח. והמים קרים ולחים. והארץ יבשה וקרה, והיא כבידה מכולם. והמים קלים ממנה, לפיכך הם נמצאים למעלה, על הארץ. והרוח קל מן המים, לפיכך הוא מרחף על פני המים. והאש קל מן הרוח. ומפני שהם יסודות לכל גופים שתחת הרקיע, ימצא כל גוף וגוף, מאדם ובהמה וחיה, ועוף ודג, וצמח ומתכת ואבן, גולמו [-חומרו] מחובר מאש, ורוח, ומים ועפר, וארבעתן יתערבו ביחד, וישתנו כל אחד מהם בעת העירוב, עד שימצא המחובר מארבעתן אינו דומה לאחד מהן [-מאותן יסודות] כשהוא לבדו, ואין במעורב מהן אפילו חלק אחד שהוא אש בפני עצמו, או מים בפני עצמן, או ארץ בפני עצמה, או רוח בפני עצמה, אלא הכל נשתנו ונעשו גוף אחד. וכל גוף וגוף המחובר מארבעתן, ימצא בו קור וחום, לח ויבש, הכל כאחד. אבל יש מהם גופים שיהיה בהם חזקה [-כח חזק יותר] מיסוד האש, כמו בעלי נפש חיה, לפיכך יראה בהם החום יתר, ויש מהן גופין שיהיה בהן חזקה מיסוד הארץ, כמו האבנים, לפיכך יראה בהם היובש הרבה, ויש מהן גופין שיהיה בהן חזקה מיסוד המים, לפיכך יראה בהם הלח יתר, ועל הדרך הזה ימצא גוף חם יתר מגוף אחר חם, כי הגם ששניהם חמים, באחד מהם יש יותר מיסוד האש, וימצא גוף יבש יתר מגוף אחר יבש, וכן ימצאו גופים שיראה בהן הקור בלבד, וגופים שיראה בהן הלח בלבד, וגופים שיראה בהן הקור והיובש כאחד בשוה, או הקור והלח כאחד בשוה, או החום והיובש כאחד בשוה, או החום והלח כאחד בשוה, והכלל הוא, שלפי רוב היסוד שהיה בעיקר התערובת, יראה מעשה [-תיראה יותר תכונת] אותו היסוד וטבעו, בגוף המעורב:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
