יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

הלכות ביאת המקדש, פרק א, ז-ט

ז) כיון שהתבאר שאסור לכהני משמר לשתות יין בזמן משמרתם, לכן אף בזמן הזה, כל כהן שיודע מאי זה משמר הוא ומאי זה בית אב הוא, ויודע שבתי אבותיו קבועים בעבודה [היום], אסור לו לשתות יין כל אותו היום. ואם היה יודע רק מאי זה משמר הוא ואינו מכיר בית אב שלו, אסור לו לשתות כל אותה שבת [-שבוע] שמשמרתו עובדין בה. ואם לא היה מכיר משמרתו ולא בית אבותיו, הדין נותן שאסור לו לשתות יין לעולם, מספק שמא היום זהו יום משמרתו, אבל תקנתו קלקלתו – כיון שאינו יודע כלל מתי הוא עובד זו הסיבה שאינו נאסר כלל, והרי הוא מותר לשתות תמיד, לפי שאף אם יבנה המקדש אינו יכול לעבוד עד שיקבע בבית אב שלו ובמשמרתו, וכיון שעתה אינו קבוע בזמן מסוים, אינו אסור בשתיית יין.

ח) כהן שגדל שערו בשיעור שיבואר להלן, אסור לו להכנס מן מקום המזבח החיצון ולפנים, ואם נכנס ועבד, חייב מיתה בידי שמים, כמו שכור שעבד, שנאמר 'ויין לא ישתו כל כהן וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו', הרי שהוקש מגודל שיער לשתוי יין, ללמד, מה שתויי יין במיתה, אף מגודלי פרע במיתה:

ט) ואין פרועי הראש מחללין את העבודה, ולכן אף על פי שהוא [-מגודל פרע שעבד] במיתה בידי שמים, עבודתו כשירה:

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי". (חגיגה יב ב)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?