יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

הלכות ביאת המקדש, פרק ב, ה-ו

ה) כהן שיצא מן המקדש בשעת העבודה בלבד, חייב מיתה, בין כהן גדול בין כהן הדיוט, שנאמר 'ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמותו', כלומר לא תניחו עבודה ותצאו מבוהלים ודחופים מפני גזירה זו, וכן זה שנאמר בכהן גדול 'ומן המקדש לא יצא', אינו אלא בשעת העבודה בלבד, שלא יניח עבודתו ויצא:

ו) אם כן, שאיסור זה הוא גם בכהן הדיוט, מפני מה נשנית אזהרה זו בכהן גדול, כיון שיש חילוק מסוים ביניהם, שכהן הדיוט שהיה במקדש בעבודתו, ושמע שמת לו מת – שמת אחד מקרוביו שהוא חייב להתאבל עליו, אף על פי שאינו יוצא מן המקדש, אינו עובד הלאה, מפני שהוא אונן, ואם עבד והוא אונן של תורה – אבל ביום הראשון של המיתה, שאבלותו מן התורה, הרי זה חילל את עבודתו, בין בקרבן יחיד בין בקרבן ציבור, אבל כהן גדול עובד אפילו כשהוא אונן, שנאמר 'ומן המקדש לא יצא ולא יחלל', כלומר, ישב ויעבוד עבודה שהיה עוסק בה, ואינה מתחללת:

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי". (חגיגה יב ב)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?