יט) טמא שנכנס למקדש דרך גגות, ולא דרך שער הכניסה הרגיל, פטור, שנאמר 'ואל המקדש לא תבוא', ומלשון זו יש ללמוד שרק כניסה דרך ביאה חייבה תורה, וכניסה מהגג אינה דרך ביאה. ואף על פי שהוא פטור מכרת, מכין אותו מכת מרדות מדרבנן. אפילו נכנס במגדל הפורח באויר – בתוך תיבה סגורה שאינה מונחת על הקרקע, וחוצצת בפני הטומאה, מכין אותו מכת מרדות מדרבנן, בין שנכנס למקדש במגדל דרך גגות, בין שנכנס בו דרך פתחים:
כ) כל מקום שאם נכנסים אליו בטומאה חייבים על זדונו כרת ועל שגגתו קרבן, אזי אם נמצאת שם טומאה בשבת, מוציאין אותה. ושאר המקומות במקדש שנמצאה שם טומאה בשבת, אין מוציאים אותה בשבת, משום שהיא מוקצה, אלא כופין עליו כלי עד אחר שבת. וכשהן מוציאין את הטומאה מהמקדש, אין מוציאין אותה אלא בפשוטי כלי עץ, שאין מקבל טומאה, שלא לרבות את הטומאה, שהרי אם יוציאו את הטומאה בכלי מתכת – יטמא הכלי.
