ספר המדע: הלכות דעות, פרק ד, ו-ח
ו) דברים המשלשלין את בני מעים, כגון ענבים ותאנים, ותותים ואגסים ואבטיחים, ומיני הקשואים ומיני מלפפונות, אוכל אותם האדם בתחלה, קודם אכילה, ולא יערבם עם שאר המזון שהוא אוכל בסעודה, אלא שוהה מעט אחר אכילתם, עד שיצאו מבטן העליון, ואוכל מזונו.
ודברים שמאמצין את בני מעים, כגון רמונים, ופרישים [-חבושים], ותפוחים, וקרוסטומולין [-מין תפוחים קטנים], אוכל אותן תיכף לאחר אכילת מזונו, ולא ירבה לאכול מהן:
ז) כשירצה אדם לאכול בשר עוף ובשר בהמה כאחד, אוכל בתחלה בשר העוף ואחר כך בשר בהמה. וכן אם רצה לאכול ביצים ובשר עוף, אוכל בתחלה את הביצים. רצה לאכול בשר בהמה דקה ובשר בהמה גסה, אוכל בתחלה בשר דקה. והכלל בזה הוא שלעולם יקדים אדם לאכול את הדבר הקל, ומאחר לאכול את הכבד:
ח) בימות החמה אוכל האדם את המאכלים הקרים, ולא ירבה בתבלים [-תבלינים], ואוכל את החומץ. ובימות הגשמים אוכל מאכלים החמים, ומרבה בתבלים, ואוכל מעט מן החרדל ומן החלתית [-מין פרי חריף], ועל דרך זו הולך ועושה במקומות הקרים ובמקומות החמים, בכל מקום ומקום אוכל את המאכל הראוי לו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
