ספר המדע: הלכות עבודת כוכבים, פרק ח, ח-ט
ח) עבודת כוכבים של עובדי כוכבים, שבטלוה העובדי כוכבים קודם שתבא לידי ישראל, הרי זו מותרת בהנאה, שנאמר 'פסילי אלהיהם תשרפון באש', כלומר, יש לשורפם באש כשבאו לידינו והן נוהגין בהם אלהות, אבל אם בטלום, הרי אלו מותרין:
ט) עבודת כוכבים של ישראל, אינה בטלה לעולם, אפילו היה לגוי בה שותפות, אין ביטולו מועיל כלום, אלא אסורה בהנאה לעולם, וטעונה גניזה. וכן עבודת כוכבים של גוי שבאת ליד ישראל, ואחר כך בטלה הגוי, אין ביטולו מועיל כלום אלא אסורה בהנאה לעולם. ואין ישראל מבטל עבודת כוכבים, ואפילו ברשות גוי. גוי קטן או שוטה, אינו מבטל עבודת כוכבים. וגוי שבטל עבודת כוכבים, בין שלו בין של עובדי כוכבים אחרים, בעל כרחו, אף על פי שאנסו ישראל על כך, הרי זו בטילה, ובלבד שיהא הגוי המבטל עובד עבודת כוכבים בעצמו, אבל מי שאינו עובד עבודת כוכבים, אין ביטולו ביטול. גוי המבטל עבודת כוכבים, ביטל בכלל זה את משמשיה. אך אם ביטל את משמשיה, רק משמשיה מותרים, ואילו היא אסורה בהנאה כמו שהיתה, עד שיבטלנה בפירוש. ותקרובת עבודת כוכבים אינה בטילה לעולם, ואפילו אם ביטלה בפירוש:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
