ספר אהבה: הלכות קריאת שמע, פרק ג, ז-ח
ז) אפילו אם היתה צואה יבשה כחרס, אסור לקרות כנגדה. ואם היתה יבשה יותר מחרס, עד שאם זרקה תתפרך, הרי היא כעפר, ומותר לקרות כנגדה. מי רגלים שנבלעו בקרקע, אם היו בשיעור שהם מרטיבין את היד הנוגעת בהם, אסור לקרות כנגדן. ואם לאו, מותר:
ח) כמה ירחיק אדם מצואה וממי רגלים ואחר כך יקרא, ארבע אמות. במה דברים אמורים, בזמן שהם מלאחוריו או מצדיו, אבל אם היו כנגד פניו, מרחיק מהן עד שלא יראה אותן, ואחר כך יקרא:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
