מסכת תענית, פרק א, משנה ו

משנה ו: עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלשׁ תַּעֲנִיּוֹת אֲחֵרוֹת עַל הַצִּבּוּר. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִבְּעוֹד יוֹם, וַאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְּׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְנוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת. עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ, בֵּית דִּין גּוֹזְרִין (עֲלֵיהֶם) עוֹד שֶׁבַע, שֶׁהֵן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר. הֲרֵי אֵלּוּ יְתֵרוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁבָּאֵלּוּ מַתְרִיעִין וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּיוֹת, בַּשֵּׁנִי מַטִּין עִם חֲשֵׁכָה, וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת:

משנה ו: עָבְרוּ גם תעניות אֵלּוּ [שלש תעניות של תלמידי חכמים ושלש תעניות של ציבור], וְעדיין לֹא נַעֲנוּ, בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלשׁ תַּעֲנִיּוֹת אֲחֵרוֹת עַל הַצִּבּוּר, והם תעניות גמורות המתחילות כבר מהלילה, ולכן אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִבְּעוֹד יוֹם – בערב התענית, וכמו שעושים בערב יום הכפורים, וּביום התענית עצמו אֲסוּרִין בִּמְלָאכָה, וּבִרְחִיצָה, וּבְסִיכָה, וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְּׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְנוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת.

אם עָבְרוּ גם תעניות אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ, בֵּית דִּין גּוֹזְרִין (עֲלֵיהֶם) עוֹד שֶׁבַע תעניות, שֶׁיחד עם שש התעניות הקודמות [שלש שהתחילו בבוקר ושלש שהתחילו בלילה] הֵן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר. הֲרֵי שבע תעניות אֵלּוּ יְתֵרוֹת עַל התעניות הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁבָּאֵלּוּ מַתְרִיעִין – תוקעים בשופרות, וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּיוֹת, בַּשֵּׁנִי – בתענית שביום שני מַטִּין – פותחים מעט את החנויות עִם חֲשֵׁכָה, אך אין מוציאים סחורתן לחוץ, וּבַחֲמִישִׁי – בתענית שביום חמישי מֻתָּרִין לפתוח את החנויות לגמרי, ומדובר בחנויות המוכרות דברי מאכל ומשקה, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת, שיוכלו לקנות צורכי שבת.