ספר אהבה: הלכות תפילין מזוזה וס"ת, פרק ד, ו-ז

ו) מי שבירך 'להניח תפילין', וקשר תפילין של יד, אסור לו לספר [-לדבר], ואפילו להשיב שלום לרבו, עד שיניח גם את של ראש. ואם שח, הרי זו עבירה, וצריך לברך ברכה שנייה 'על מצות תפילין', ואחר כך מניח של ראש:
ז) תפילין, כל זמן שמניחן, מברך עליהן. ואפילו חולץ ולובש כמה פעמים ביום. וכל המצות כולן, מברך עליהם קודם לעשייתן. לפיכך, צריך לברך על התפלה של יד אחר הנחה על הקיבורת, קודם קשירתן, שקשירתן זו היא עשייתן:

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!