יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 51, ספר משלי, פרק ה, י-יב

 

י פֶּֽן־יִשְׂבְּע֣וּ זָרִ֣ים כֹּחֶ֑ךָ וַֽ֝עֲצָבֶ֗יךָ בְּבֵ֣ית נָכְרִֽי׃ יא וְנָֽהַמְתָּ֥ בְאַֽחֲרִיתֶ֑ךָ בִּכְל֥וֹת בְּ֝שָֽׂרְךָ֗ וּשְׁאֵרֶֽךָ׃ יב וְֽאָמַרְתָּ֗ אֵ֭יךְ שָׂנֵ֣אתִי מוּסָ֑ר וְ֝תוֹכַ֗חַת נָאַ֥ץ לִבִּֽי׃

 

֍             ֍              ֍

 

(י) פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ – אותה אשה זרה תשבע מכח גופך, וַעֲצָבֶיךָ – וממונך ונכסיך, שהשגת אותם בעצבון ובעבודה, יהיו בְּבֵית נָכְרִי, כי יירשוך בני אותה אשה זרה, שכיון שהיא גויה אין בניה מתייחסים אחריך, אלא הם גויים כמותה.

(יא) וְנָהַמְתָּ בְאַחֲרִיתֶךָ, בִּכְלוֹת בְּשָׂרְךָ וּשְׁאֵרֶךָ – לאחר שתכלה תאוותך, בזמן שהגוף כלה ואובד [ו'שארך' הוא הבשר שיש בכל אדם, גם באיש דל ורזה, ו'בשרך' הוא השומן והבשר הבא על ידי פיטום הגוף], אז תנהם ותתחרט על מעשיך בעבר. והנמשל הוא על ההולך אחרי יצר הרע של עבודה זרה ומינות, שכאשר מתקרב האדם לאחריתו, ופוסקות ממנו תאוות הגוף שמחמתן נטה מעיקרי האמונה האמיתית, כדי שיוכל למלאות את תאוותיו, אז ינהם ויתחרט על כך שאיבד את העולם הנצחי מחמת הכפירה והמינות [כי מי שמאמין אינו נבהל ונפחד מכליון הגוף, כי הוא מקווה לחיי הנפש הנצחיים].

(יב) וְאָמַרְתָּ באותו הזמן, אֵיךְ שָׂנֵאתִי מוּסָר – את ה'מוסר', שהוא ההכאה בפועל, או היראה מפני העונש, שנא לגמרי, וְתוֹכַחַת – את ההוכחות שאמרו לי בדרך השכל והמחשבה, אף שלא שנא לגמרי, אך נָאַץ לִבִּי, כי היו הדברים מבוזים בעיניו.

 

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?