מסכת שבת, פרק יב, משנה ו

משנה ו: הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בִּשְׁנֵי הֶעְלֵמוֹת אַחַת שַׁחֲרִית וְאַחַת בֵּין הָעַרְבַּיִם רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:

משנה ו: הַכּוֹתֵב בשבת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בִּשְׁנֵי הֶעְלֵמוֹת, כלומר, שנעלם ממנו האיסור בתחילה, וכתב אות אחת, ואחר כך נזכר שהדבר אסור, ושוב שכח וכתב אות נוספת, ואפילו היה הפסק גדול ביניהם, שכתב אות אַחַת בשַׁחֲרִית וְאות אַחַת בֵּין הָעַרְבַּיִם, רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.