מסכת שבת, פרק יט, משנה ה
משנה ה: קָטָן נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה לְתִשְׁעָה וְלַעֲשָׂרָה וּלְאַחַד עָשָׂר וְלִשְׁנֵים עָשָׂר לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר הָא כֵיצַד כְּדַרְכּוֹ לִשְׁמוֹנָה נוֹלַד לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת נִמּוֹל לְתִשְׁעָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת נִמּוֹל לַעֲשָׂרָה יוֹם טוֹב לְאַחַר שַׁבָּת נִמּוֹל לְאַחַד עָשָׂר שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה נִמּוֹל לִשְׁנֵים עָשָׂר קָטָן הַחוֹלֶה אֵין מוֹהֲלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא:
משנתנו מבארת את דינו של תינוק שזמן מילתו בשבת או ביום טוב וכיוצא בזה:
קָטָן, שאינו חולה, נִמּוֹל לפעמים לִשְׁמוֹנָה ימים ללידתו, לְתִשְׁעָה, וְלַעֲשָׂרָה, וּלְאַחַד עָשָׂר, וְלִשְׁנֵים עָשָׂר, לֹא פָחוֹת – לא קודם יום השמיני [ואפילו אם יודע שלא יזדמן לו אחר כך מוהל], וְלֹא יוֹתֵר – אין אפשרות שזמן המילה הראוי ידחה יותר מימים אלו. ומבארת המשנה את כל האופנים: הָא כֵיצַד, כְּדַרְכּוֹ – אם אין ספק בזמן לידתו, נימול לִשְׁמוֹנָה, ואפילו בשבת או ביום טוב.
נוֹלַד לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, שהוא ספק יום ספק לילה, נִמּוֹל לְתִשְׁעָה, כלומר ליום שהוא ספק יום תשיעי ללידתו.
נולד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, נִמּוֹל לַעֲשָׂרָה, כיון שיש ספק אם מילתו צריכה להיות ביום שישי או בשבת, ומספק אין מלים אותו בשישי שמא זהו קודם זמנו, ואף לא בשבת כיון שיתכן ואין זה זמנו, ומילה שלא בזמנה אינה דוחה את השבת. ובאותו אופן, אם חל יוֹם טוֹב מיד לְאַחַר השַׁבָּת, נִמּוֹל לְיום האַחַד עָשָׂר, כיון שמילה שלא בזמנה אינה דוחה גם את יום טוב. היו שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מיד לאחר השבת, נִמּוֹל לִשְׁנֵים עָשָׂר.
קָטָן הַחוֹלֶה, ויש סכנה למולו, אֵין מוֹהֲלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא:
הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן".
(ויקרא רבה)
