2241. דיני ברכת כהנים, פא-פג
פא. והוא הדין בכהן שנשא חללה או חלוצה, שאסור לו לישא כפיו. דכל שהכהנים מוזהרים עליהם באופן מיוחד, אם עבר על עבירות אלו הדבר פוסל אותו מכהונתו.
פב. כהן חלל אינו נושא כפיו, הואיל ונתחלל מן הכהונה, ואינו עוד בכהונתו. ואפילו אם הוא חלל רק מדרבנן, כגון בן חלוצה שנישאה לכהן, שאיסורה עליו מדברי סופרים (קידושין עח א), וכיוצא בו, אף על פי כן פסול מלעלות לדוכן. ובניו ובני בניו של החלל עד סוף כל הדורות, חללים הם, ופסולים מלעלות לדוכן. ואפילו אם אין שם כהנים אחרים לא יעלה לדוכן. והוא הדין לטומטום ואנדרוגינוס שלא יעלו לדוכן אפילו בלא ברכה, ואפילו עם כהנים אחרים.
פג. כהן שנטמא למת שאינו משבעה קרובים שלו, במזיד, פסול לעלות לדוכן, ואין בו מעלות כהונה עד שיחזור בתשובה ויקבל עליו שלא יטמא עוד למתים.
