תועליות הרלב"ג, ספר שופטים (10)

והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו

֍            ֍            ֍

טז. לפרסם קיום יעודי השם, ולכן התחיל לספר את הגבורה שעשה שמשון שהרג את כפיר האריות, ולקחו האשה שלקח בתמנתה, שהיתה סבה להפיל חללים רבים מפלשתים, ולזאת הסבה אמר כי מה' הוא, כדי שיפיל חללים רבים מפלשתים, כמו שיעד ה' שהוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים, אך אין הכוונה שהיה מאת ה' שיתגאל בבנות פלשתים הערלים, ולזה ספר גם כן שאר מה שהרע שמשון לפלשתים בחייו ובמותו, ודבר גבורתו, עד שלולא שגלה סודו לדלילה אשתו, לא היה נופל ביד פלשתים, עם היותו יחיד בארצם, מרוב גבורתו, וכאילו התחכם ה' שאם היה שיהיה נפתה לבו לנשים, שתהיה לו גבורה נפלאת שיהיה נשמר בה מהפלשתים.

יז. להודיע שצריך האדם להזהר מלגלות סודו, הלא תראה כי תכף שגלה שמשון סודו לאשתו גלתה אותו לאנשי העיר. וכן הענין במה שגלה סודו לדלילה, שהיה הדבר סבה להפילו ביד פלשתים, ומחמת כן נגרמה לו כל הרעה.

יח. לבאר שאין ראוי להתדבק בבנות הפלשתים גם אחר התגיירם, כי קל להם לחזור לסורן, הלא תראה מה שקרה לשמשון מפני דבקו באלו הנשים. ועוד, שאם לא היה דבק בהן כלל, והיה נלחם בפלשתים עם ישראל, היה מכניעם ומשפילם מצד חוזק גבורתו והצלחתו עליהם באמצעות העזר האלהי שהיה נוסף עליו בהכרח, אם היה נשמר מאלו הנשים, והיה מנהיג את ישראל כמנהג השופטים השלמים.

יט. להודיע שראוי למנהיג שישמור את העם כולו, ולא רק את עצמו, הלא תראה, כי שמשון עם מה שנתפרסם לו מגבורתו, שלא יוכלו רבים להזיק לו אם יהיה בידו כלי מלחמה, כי אפילו בלא כלי מלחמה היה מנצח רבים, אף על פי כן לא רצה להזיק לבני יהודה בבואם לאסרו לתתו ביד פלשתים, וסבל שיאסרוהו, בראותו שאם לא יסבול זאת יריבו בני יהודה על זה עימו בחזקה, למלט נפשם מיד פלשתים, ותתחדש בכך מריבה בינו ובין בני יהודה, ואולי יפול מהם רב. ומחמת סיבה זו ביקש מהם שלא יפגעו בו הם, כי חשש שאם יראה כוונתם לבא לפגוע בו – לא יוכל לעצור את עצמו שלא ילחם בהם, ויפיל מהם רב. ועוד, הסכים שמשון שיאסרוהו בני יהודה, לרוב אהבתו אותם, כדי שתהיה להם בכך התנצלות לפלשתים במה שהיה משחית בהם, כי בפעולה זו הראו אנשי יהודה את עצמם כעוזרים לפלשתים לאסרו בידם, ועל ידי זה נודע לפלשתים שאין שמשון עושה את הדברים בעצת אנשי יהודה, אלא מעצמו.