יא. עכו"ם העושה משתה לנשואי בנו או בתו, ומזמין ליהודים לאכול עמו, אף על פי שהיהודים אוכלים משלהם והמשמשין ג"כ משלהם, עכ"ז אסור דכתיב וקרא לך ואכלת מזבחו, ללמד אם קראך והזמינך לאכילה אף על פי שאכלת משלך נחשב לך כאילו אכלת מזבחו, ואפילו אם מיחד חדר מיוחד ליהודים לבדם, אסור, מיהו זה אינו אלא אם מזמינו לסעודה של משתה ושמחה שעורך שולחן עם פירות ושיכר, אבל אם אין הגוי מביא אלא רק כוס של קהוו"י וחתיכת מתוק כדרך שמביאין להבאים לעשות וזית"א, לית לן בה, וגם עוד אינו אסור אלא הזמנה של משתה נשואין בנו או בתו, אבל בלא"ה מותר, מיהו כל שעושה הסעודה תוך שלשים יום קודם נשואין, וכן תוך שלשים יום אחר נשואין אסור, ואפילו הזמינו בסתם אסור, אבל אחר שלשים יום אם אמר לו בפירוש שמזמינו בשביל הנשואין אסור, ואם בסתם שרי:
הלכות עבודה זרה [שנה ב, מסעי, יא]
"עלה בלבי להזכיר בתוך הדרשה שעל הפרשה שאנכי דורש בציבור בכל שבת,
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
