יא. אם מכר ראובן סחורה לשמעון בהקפה על זמן ידוע, ועבר זמן הפרעון, שלא פרע לו בזמנו, ואח"כ בעת שפרע לו הוסיף לו יותר, אף על פי שנתן בסתם שאינו מזכיר שנותן בשביל עכבת המעות שנתעכבו אצלו, אסור, אף על פי דמעות אלו הם דמי סחורה, יען דהכא ליכא למימר אוזולי קא מוזיל גביה, ועוד כיון שזקף עליו דמי הסחורה יש לזה דין מלוה, ועיין חכ"א:
הלכות ריבית [שנה ב, ואתחנן, יא]
"עלה בלבי להזכיר בתוך הדרשה שעל הפרשה שאנכי דורש בציבור בכל שבת,
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
