ספר זרעים: הלכות שמיטה ויובל, פרק ו, ג-ד
ג) כשמוכרין פירות שביעית [באופנים המותרים, כפי שהתבארו לעיל], אין מוכרין אותן לא במדה, ולא במשקל, ולא במנין, כדי שלא יהיה כסוחר פירות בשביעית, אלא מוכר המעט שמוכר אכסרה – באומד, שבדרך זו המחיר יוצא זול יותר, להודיע בכך שהוא הפקר, ולוקח הדמים לקנות בהן אוכל אחר:
ד) ואוגד דברים שדרכן להאגד לבית, אך לא כדי למוכרן לפי מנין האגודות, אלא למכור בשוק אכסרה [-באומד], כדרך שאוגדין להביא לבית, לא כדרך שאוגדין לשוק, כדי שלא יהיה כמוכר בצמצום. ודברים שאין דרכן להאגד אלא לשוק, ואין דרך לאוגדן כלל לבית, לא יאגוד אותן:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
