מסכת מדות, פרק ג, משנה ב

משנה ב: וּבְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית הָיוּ שְׁנֵי נְקָבִים, כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין דַּקִּין, שֶׁהַדָּמִים הַנִּתָּנִין עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי וְעַל יְסוֹד דְּרוֹמִי, יוֹרְדִין בָּהֶן וּמִתְעָרְבִין בָּאַמָּה, וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן:

משנה ב: וּבִיסוֹד המזבח, באמה הסמוכה לארץ, בְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, הָיוּ שְׁנֵי נְקָבִים, כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין דַּקִּין, שֶׁהַדָּמִים הַנִּתָּנִין עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי, כגון שיירי הדם של חטאות הפנימיות, וְעַל יְסוֹד דְּרוֹמִי, כגון שיירי הדם של כל שאר הקרבנות, הנשפכים על היסוד, נמשכים לאורך היסוד עד שמגיעים לאותם שני נקבים, ויוֹרְדִין בָּהֶן לחלל קטן שתחת המזבח המכונה 'שית' [שעניינו מבואר במשנה הבאה], ומשם נמשכים וּמִתְעָרְבִין בָּאַמָּה – באמת המים שעוברת בעזרה, וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן.