דיני מצוות הלואה, פרק א
א. מצוות עשה מן התורה להלוות לעניי ישראל, ומצוה זו גדולה יותר ממצוות צדקה, כיון שאין העני מתבייש בזה כל כך. ועוד טעם, כיון שבדרך זו הוא מחזיק בידו, שלא יתמוטט לגמרי, ולא יצטרך לבריות.
ומצוה גם להלוות לעשיר, בשעה שהוא זקוק למעות, אך העני קודם לעשיר בענין זה, אף שרצון האדם יותר להלוות לעשיר.
"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ,
כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ"
(ויקרא רבה)
כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ"
(ויקרא רבה)
