ב) שתי רחלות שלא בכרו, וילדו שני זכרים, והתערבו, שניהן לכהן, שהרי שניהם בכורים, ואף שאין ידוע לאיזו רחל שייך כל בכור. ילדו שתיהן אחת זכר ואחת נקבה, הזכר ינתן לכהן, שהרי הוא בכור ודאי. ילדו שתיהן שני זכרים ונקבה, ואין ידוע מי ילדה תאומים, והאם הזכר קדם לנקבה או להפך, הכהן נוטל את הזכר הכחוש שביניהם, כיון שזכר אחד בודאי היה בכור, והזכר השני הרי הוא ספק בכור, כיון שיתכן שהנקבה נולדה לפניו. ואם מת אחד מהן – אחד משני הזכרים, אין לכהן כלום, כיון שזה הזכר החי ספק בכור הוא, והמוציא מחבירו עליו הראיה. ילדו שתי הרחלות שתי נקבות וזכר, או שני זכרים ושתי נקבות, הרי הזכרים ספק בכור, שאני אומר, שמא הנקבה נולדה תחלה ואחר כך הזכר, וכיון שאין כאן אפילו זכר אחד שהוא ודאי בכור, לפיכך אין כאן לכהן כלום, שהמוציא מחבירו עליו הראיה. היו שתי רחלות, אחת שכבר בכרה ואחת שלא בכרה, וילדו לו שני זכרים, והתערבו, כיון שמכל מקום ידוע שאחד הזכרים הוא בכור, אחד מהם נשאר לו ואחד ניתן לכהן, וכל אחד מהן ספק בכור לגבי דיני קדושתו, והכהן נוטל את הכחוש שביניהם. מת אחד מהן, אין כאן לכהן כלום, שזה החי ספק הוא, והמוציא מחבירו עליו הראיה. וכן אם שתי הרחלות הללו ילדו זכר ונקבה, אין כאן לכהן כלום, שזה הזכר ספק בכור הוא, שהרי יתכן שנולד מאותה רחל שכבר בכרה.