הלכות ברכות [שנה א, שופטים, כז-כח]
הלכות אירוסין ונישואין
כז. כתב הרמב"ם ז"ל, נושא אדם אשה ובת אחותה או בת אחיה כאחת, וכתב הרב המגיד זה פשוט ומתבאר מהמשנה דפ"ג דכריתות ע"ש, מיהו מספר הפרד"ס המיוחס לרש"י ז"ל שהביאו בספר הון יוסף זמארו ז"ל סי' ט' משמע שאסור לאדם לישא בת אחות אשתו בחיי אשתו, והרב המחבר ז"ל תמה על דין זה והשיב לו הרה"ג מהר"ם סוזי"ן ז"ל דמן הדין מותר, אך גזרו בזה משום מראית העין ע"ש, ואף על גב דדבריו דחוקים בזה דאין לנו לגזור גזירות מדעתינו, עכ"ז גברא רבא אמר מלתא ויש לחוש לדבריו:
כח. הרה"ג מהר"ד פארדו ז"ל בספר מזמור לדוד סי' קע"ט הביא בשם מר"ן האר"י ז"ל דאין טוב לאדם לישא אשה ששמה כשם אמו ע"ש, ודבר זה לא מצינו בכתבי רבינו האר"י ז"ל המצויים אתנו, אך נאמן הרב ז"ל בעדות זו שמצא כן, וידוע כי דבר זה נכתב ג"כ בספר חסידים עם שאר דברים, ושם נזכר גם היכא דהחתן וחמיו שוים בשם אחד, מיהו לשון רבינו ז"ל דנקיט לא טוב וכו' נראה אזהרה זו קלושה, וי"ל טעמם מפני הכבוד דוקא, ועכ"פ כיון דנכתבה אזהרה זו בשם רבינו האר"י נכון להזהר, אך אם שינה השם לית לן בה, ובאזהרות ספר חסידים לא כתבתי פה כלום ואי"ה נכתוב במ"א בעזה"י:
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
