א. כתוב בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו שלשה פעמים, וקבלו חז"ל אחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור בישול, ואחד לאיסור הנאה, ועוד קבלו אף על גב דכתיב גדי לאו דוקא, אלא ה"ה כל בשר בהמה טהורה אסור, אלא שדבר הכתוב בהווה דכן היה הדרך לבשל גדיים בחלב, ועוד קבלו לא שנא בחלב אם, לא שנא בחלב אחרת, ועוד קבלו שהוציא הכתוב איסור אכילה בלשון בישול, ללמד דאינו אסור מן התורה באכילה אלא אם כן הוא נעשה דרך בישול, אבל אם נבלע זה בזה ע"י כבישה שנכבש הבשר בחלב כ"ד שעות, או ע"י מליחה שנמלחו ביחד, ה"ז מותר באכילה מן התורה, ורק מדברי סופרים אסור באכילה בכל ענין, הן ע"י כבוש הן ע"י מליחה, ולכן מותר לישראל לכבוש לגוי בשר בחלב או למלוח לו בשר עם החלב, ועיין פרי תואר סי' צ"א ס"ק י"ז ורק בישול אסור לישראל לבשל לגוי בשר בחלב, דעובר בלאו אפילו שהוא מבשל לגוי:
