הלכות הוצאת דם בשבת [שנה ב, וארא]
טז. לא ידרוס במקום שיש רמשים הרבה כמו נמלים וכיוצא, אף על פי דאינו מתכוין להרגם הו"ל פסיק רישיה ולא ימות, שבודאי יהרגם בדריסה. ובימי הקיץ מצוי בעירנו נמלים הרבה, ונכנסים תוך כלי של מים שקורין אברי"ק המונח תמיד בבית הכסא בשביל קנוח, והאדם כששופך מים מזה הכלי על ידו כדי לרחוץ יורדים נמלים הרבה עם המים, ונמצא הוא ממית אותם בידים בעת שרוחץ שיתמעכו בקינוח ושפשוף, ולכן ישימו לב על זאת לראות המים תחלה קודם שירחץ ויקנח בהם, דאם יש בהם נמלים לא ירחץ בהם. וכן צריכים להזהר פה עירנו יע"א שיש בכל חצר באר מים חיים אך הם מלוחים, ולוקחים מים מהם בשביל רחיצת ידים או כלים, ובאלו המים מצוי תולעים שקורין בערבי על"ק והם נהרגים ברחיצת ידים ושפשוף, וכן בכלים, ועוד יש בכלים חשש גם בימי החול שנדבקים בהם תולעים אלו, ואח"כ יתערבו עם המאכל שמניחים בהם, ולכן יזהרו לסנן תמיד את המים תחלה:
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
