כו. מי שבירך על מאכל, וצריך לצאת מהחדר, אם הוא באמצע סעודת פת או באמצע אכילת מזונות, יכול לצאת מהחדר, וכשיחזור – אינו צריך לברך שוב, בתנאי שאכל כזית לפני שיצא. [לכתחילה אין לעשות כך אלא אם כן בשעת הברכה התכוון לצאת למקום השני, וגם במקום השני הוא אוכל].

כז. אם בירך על שאר מאכלים [פירות, ירקות, משקאות וכדומה] ורוצה לצאת מהחדר ולעבור לחדר אחר כדי להמשיך לאכול שם, או על דעת לחזור לחדר הראשון ולהמשיך שם את אכילתו, רשאי לעשות כן לכתחילה, אם התקיימו שני תנאים: א. חשב מראש בזמן הברכה שיצא לחדר אחר באמצע אכילתו, או באופן שהרגילות היא לעשות כך תמיד, [כפי שבדרך כלל אנשים רגילים לעבור בביתם מחדר לחדר באמצע האוכל]. ב. כל המקום הוא בבעלות אחת, ואפילו אם צריך ללכת לקומה אחרת בתוך הבנין.

אבל אם לא חשב על כך מראש, ובאמצע האכילה רוצה לצאת מהחדר לחדר אחר, יש אומרים שצריך לברך שוב ברכה ראשונה, ואמנם למעשה אם יצא לחדר אחר לא יברך, אבל לכתחילה אין להגיע למצב כזה.

ואם צריך לעבור לבנין אחר, או למקום שהוא בבעלות אחרת אפילו באותו הבנין, ורוצה להמשיך לאכול שם, או כשחוזר לחדרו הראשון, צריך לברך שוב ברכה ראשונה. ובאופן זה אין איסור לצאת בשעת הצורך, ואפילו שבגלל זה יצטרך לברך שוב ושוב לפני המשך האכילה, כיון שבאופן שיוצא לצורך אין זה נחשב גורם לברכה שאינה צריכה.