עא. בהלכות יחוד יש חילוק מהותי בין יחוד מקרי, בין איש ואשה הזרים זה לזו, שבאופן זה החשש רחוק יותר ולכן יש מקרים שההלכה מקילה בהם, לבין יחוד בין איש ואשה שיש ביניהם קשר מסוים, המכונה 'ליבו גס בה', כלומר, שהאיש והאשה רגילים וקרובים מעט זה לזו, כגון קרובי משפחה (גיסים וגיסות), וכן הוא המצב בהרבה ממקומות העבודה, כיון שיש קשר מסוים, אפילו טכני וענייני, בין העובדת למעביד, או בין עובד לעובדת, הגורם שלא יהיו זרים זה לזו לגמרי, ובאופן זה איסור יחוד חמור יותר. ולכן, יש 'היתרים' רבים שאנשים רגילים להשתמש בהם ולסמוך עליהם, וצריך לדעת שבאופנים של 'ליבו גס בה' אין כל ההיתרים הללו שייכים, וכפי שיבואר להלן.

עב. אף על פי שמותר לאשה נשואה להתייחד עם אדם בזמן שבעלה בעיר, יש לדעת שבדרך כלל היתר זה אינו מועיל במקומות עבודה כלל, מכמה טעמים: א. היתר זה אינו מועיל באופן שליבו גס בה. ב. אפילו באופן שאין ליבו גס בה, הרבה פוסקים סוברים שהיתר זה אינו מועיל כאשר הבעל יודע מראש על יחוד זה ואינו מקפיד עליו, ולכן אם הבעל יודע שאשתו מתייחדת עם מעביד או עם עובדים אחרים, הדבר אסור אפילו כשבעלה בעיר.